מדד הדאו ג'ונס - סקירה

תוכן העניינים

• מה זה מדד הדאו ג'ונס
• למה בכלל מסתכלים עליו
• מי המציא אותו ומתי
• איך המדד מחושב - ולמה זה משנה
• החברות שמרכיבות את המדד
• אסטרטגיית "כלבי הדאו ג'ונס"
• דאו ג'ונס מול S&P 500 ומדדים אחרים
• שלושת המשברים הגדולים בהיסטוריית המדד
• איך משקיע ישראלי נחשף למדד בפועל
• טעויות נפוצות בקריאת המדד
• שאלות ותשובות
• מקורות

מה זה מדד הדאו ג'ונס

מדד הדאו ג'ונס הוא מדד מניות שבוחן 30 מניות של חברות ותאגידי ענק אמריקאיים הנסחרים בבורסה בניו יורק, ומציג את השינויים בשווי המניות שלהן. שמו המלא הוא "ממוצע התעשייה דאו ג'ונס", ובשפת המסחר היומיומית פשוט "הדאו". המדד מציג את התמונה בצורה של ממוצע משוכלל - כלומר 30 החברות אינן מקבלות משקל שווה, אלא כל אחת מקבלת משקל שונה לפי פרמטר מסוים שנסביר בהמשך.

נקודה שמפתיעה רבים: למרות המילה "תעשייה" בשם, המדד אינו כולל רק חברות תעשייה. בפועל הוא כולל מספר רב של בנקים, חברות ביטוח, חברות תוכנה, קמעונאות ושירותי רפואה. השם נשמר מסיבות היסטוריות - בסוף המאה ה-19 החברות הגדולות בכלכלה האמריקאית אכן היו חברות תעשייה כבדה, וההרכב השתנה מאז ללא בלי אינספור, אבל השם נשאר.

מדד הוא מספר, לא נכס

מדד עצמו אינו נכס שאפשר לקנות - הוא מספר שמתאר קבוצת מניות. כשמדווחים שהדאו ג'ונס "עלה ב-300 נקודות", הכוונה היא שהחישוב המשוכלל של 30 המניות הניב מספר גבוה יותר מזה של סוף יום המסחר הקודם. כדי להשקיע בפועל בקבוצת המניות הזו צריך מוצר שמחקה את המדד, ועל כך נרחיב בסעיף המעשי.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: כשאתם שומעים "הדאו ירד ב-400 נקודות", אל תמהרו להיבהל. ברמת מדד של יותר מ-40,000 נקודות, 400 נקודות הן פחות מאחוז אחד. תמיד תרגמו נקודות לאחוזים - זה הנתון היחיד שמאפשר השוואה לאורך זמן.

למה בכלל מסתכלים עליו

strong>המדד מציג תמונת מצב משוכללת של 30 חברות ענק שמשפיעות באופן מהותי על כלל הבורסה, ולמעשה על כלכלת ארצות הברית והעולם כולו. מי שמשקיע כסף בבורסה רוצה שהכסף שלו יהיה שווה יותר בעוד תקופה מסוימת. כדי שזה יקרה, אותו משקיע צריך לקבל תמונת מצב של השוק: האם הכלכלה מתרחבת? האם אנחנו לקראת מיתון? האם התמחור של המניות גבוה מדי?

כדי לקבל את התמונה הזו משקיעים נשענים על מדדים מובילים, והדאו ג'ונס הוא אחד מהם. ההנחה שמאחורי השימוש בו היא פשוטה: אם 30 החברות הגדולות והמבוססות בארצות הברית נמצאות במגמת עלייה, סביר שהכלכלה כולה מתפקדת; אם הן צונחות, משהו בסיסי בכלכלה לא עובד.

שלושה שימושים מעשיים

• מדד ייחוס - משקיע שהשיג 8% בשנה יכול לבדוק האם זה טוב או רע ביחס למדד באותה שנה.
• מדד סנטימנט - תנועות חדות בדאו ג'ונס משמשות אינדיקציה למצב הרוח של המשקיעים בטווח הקצר.
• בסיס למוצרי השקעה - קרנות מחקות, קרנות סל וחוזים עתידיים נבנים על המדד.

מי המציא אותו ומתי

את המדד המציא העיתונאי צ'ארלס דאו, שהיה גם מייסד ועורך העיתון וול סטריט ג'ורנל. דאו התחיל לעקוב אחר השינויים במניות באופן עצמאי ולצרכים אישיים, אך בהדרגה החל לפרסם את הנתונים, עד שבשנת 1896 הפכו לכדי מדד כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

המדד כלל תחילה 12 חברות בלבד. מתוכן, רק אחת המשיכה להופיע במדד לתקופות ארוכות מאוד - ג'נרל אלקטריק. ערך המדד ביומו הראשון היה 40.94 נקודות. מבחינת פרספקטיבה, מי שמשווה את המספר הזה לרמות של ימינו מקבל מושג על העוצמה של הצמיחה הכלכלית האמריקאית על פני יותר ממאה ועשרים שנה - וגם על העוצמה של אינפלציה מצטברת, שכן חלק מהעלייה הנומינלית משקף שינוי בערך הכסף ולא רק צמיחה ריאלית.

מה קורה כשחברה מוחלפת במדד

ההרכב של המדד אינו קבוע, וחברה שאיבדה את מקומה בין המובילות בכלכלה מוחלפת בחברה אחרת. החלפה כזו אינה טכנית בלבד: היא משנה את אופי המדד. מדד שהיה בעבר מדד של פלדה, מכוניות ונפט הוא היום מדד שבו לתוכנה, למחשוב ולשירותי רפואה משקל נכבד. משקיע שקורא גרף של מאה שנה צריך לזכור שהוא קורא מדד שהתוכן שלו התחלף כמעט לגמרי.

💡 הערה חשובה מהמערכת: החלפת חברות במדד היא גם הסבר לתופעה שמבלבלת משקיעים - "המדד עלה אבל חברות שהיו בו קרסו". המדד אינו מתעד את גורל החברות ההיסטוריות; הוא מתעד את גורל הקבוצה המובילה בכל רגע נתון.

איך המדד מחושב - ולמה זה משנה

בניגוד למדדים אחרים כמו S&P 500, המשקל היחסי של כל חברה בדאו ג'ונס אינו נקבע לפי שווי השוק שלה אלא לפי מחיר המניה. זו שיטת חישוב ותיקה, שמקורה בתקופה שבה לא הייתה אפשרות טכנית לחשב שווי שוק מדויק של עשרות חברות בכל יום מסחר.

ניתן לטעון שיש בכך טעם לפגם, שכן מחיר המניה תלוי בכמות המניות שהנפיקה החברה, ולכן הוא נתון להטיה. חברה שהנפיקה מעט מניות יקרות תיראה "גדולה" במדד יותר מחברה שהנפיקה הרבה מניות זולות, גם אם השנייה שווה כמה מונים.

מחלק המדד

כדי להתגבר על הבעיה מופעל "מחלק מדד", שלוקח בחשבון את כמות הדיבידנדים שחולקו ופרמטרים נוספים, כדי לאפשר השוואה בין המניות השונות במדד. המחלק מתעדכן בכל פעם שמתרחש אירוע שמשנה את מחיר המניה בלי לשנות את שווי החברה - למשל פיצול מניות, שבו מניה אחת הופכת לשתיים במחצית המחיר. בלי עדכון המחלק, פיצול כזה היה נראה במדד כצניחה של 50% במניה, מה שלא נכון כלכלית.

ההטיה שנשארת - דוגמה מספרית

גם אחרי הפעלת מחלק המדד, ההטיה לא נעלמת לגמרי. כך למשל שווי השוק של חברת ג'נרל מוטורס הוא 86 מיליארד דולר ושל חברת טרוולרס הוא 34 מיליארד דולר, אך משקלה של טרוולרס גבוה יותר במדד - מפני שמחיר המניה שלה גבוה יותר. במילים אחרות, חברה ששווה פחות ממחצית מהשנייה משפיעה על המדד יותר ממנה.

כדי להמחיש את ההיגיון בשקלים: נניח מדד תיאורטי של שלוש מניות במחירים 300 שקל, 100 שקל ו-20 שקל. הסכום הוא 420 שקל, וחלוקה בשלוש נותנת ממוצע של 140. עלייה של 10% במניה הראשונה מוסיפה 30 שקל לסכום, כלומר 10 נקודות לממוצע. עלייה של 10% במניה השלישית מוסיפה 2 שקלים בלבד, כלומר 0.67 נקודות. פער של פי חמש עשרה בהשפעה - בלי קשר כלל לגודל החברות.

הטבלה היא דוגמה חישובית להמחשת שיטת השקלול לפי מחיר מניה, ואינה מתייחסת לחברות אמיתיות. שיטת החישוב עצמה מתועדת בערך המדד בוויקיפדיה, נבדק ב-19.09.2026.

💡 טיפ זהב לקורא החדשות: כששומעים שמניה מסוימת "הפילה את הדאו", בדקו קודם מה מחיר המניה שלה. מניה במחיר תלת ספרתי מזיזה את המדד הזה בעוצמה שאין לה קשר לגודל החברה בכלכלה.

החברות שמרכיבות את המדד

רשימת החברות מגלה מיד שמדובר בחתך רחב של הכלכלה האמריקאית ולא במדד תעשייה צר. בטבלה הבאה מרוכזות החברות, סימולי המסחר שלהן ותחומי העיסוק, כפי שתועדו בסקירה זו.

מה אפשר ללמוד מהחתך הענפי

שלוש חברות תרופות, ארבעה גופים פיננסיים ושתי חברות אנרגיה - זהו הרכב של מדד שמוטה לכלכלה הוותיקה ולא לצמיחה מהירה. מי שמחפש חשיפה מרוכזת לטכנולוגיה ולחברות צמיחה ימצא אותה במדדים אחרים, למשל במדד הנאסד"ק, שההרכב שלו שונה לגמרי באופיו. מי שמחפש פיזור רחב על עשרות מדינות יבדוק את מדד MSCI World.

💡 טיפ זהב לבניית תיק: אם החזקתם קרן על הדאו ג'ונס וגם קרן על S&P 500, בדקו את החפיפה. רוב 30 החברות בדאו מופיעות גם ב-S&P 500, כך ששני המוצרים יחד נותנים פחות פיזור ממה שנראה על הנייר.

אסטרטגיית "כלבי הדאו ג'ונס"

לפי האסטרטגיה הזו משקיעים בעשר המניות עם התשואות הגבוהות ביותר במדד. ההיגיון שמאחוריה הוא שמניות כאלה בדרך כלל זולות במונחי תמחור, בניגוד למניות אחרות עם הערכות שווי גבוהות, שהן יציבות יותר אך מספקות תשואות קבועות ונמוכות יחסית.

מה ההיגיון ומה החולשה

האסטרטגיה שייכת למשפחת גישות השקעות הערך, שמחפשות נכס שנסחר מתחת לשוויו הכלכלי. מי שרוצה להעמיק בשורש הרעיון יכול לקרוא על השקעות ערך ועל הדרך שבה משקיעים ותיקים יישמו אותו על פני עשורים. החולשה המרכזית: מניה זולה יכולה להיות זולה מסיבה טובה. תשואה גבוהה על הנייר לעיתים משקפת מחיר מניה שצנח בגלל בעיה אמיתית בעסק, ולא הזדמנות.

נקודה מעשית נוספת: אסטרטגיה שמחייבת איזון תקופתי של עשר מניות בודדות יוצרת עלויות מסחר ואירועי מס. משקיע ישראלי שמוכר מניה ברווח נתקל בחבות מס רווחי הון, ובמקרים של הכנסות גבוהות גם במס יסף על רווחי הון. חישוב תשואה על הנייר שמתעלם מעלויות ומס אינו חישוב מלא.

דאו ג'ונס מול S&P 500 ומדדים אחרים

ההבדל המרכזי הוא שיטת השקלול: הדאו ג'ונס נשען על מחיר המניה, בעוד S&P 500 נשען על שווי השוק של החברות. ההבדל השני הוא מספר החברות - הדאו ג'ונס עוקב אחר 30 חברות בלבד, בעוד S&P 500 עוקב אחר 500 חברות. שלושים חברות הן פיזור צר, וזה שיקול מרכזי למי ששוקל מוצר עוקב.

נתוני ההשקה ומספר המניות בכל מדד מתועדים בערכי המדדים בוויקיפדיה העברית, נבדק ב-19.09.2026.

איזה מדד מתאים לאיזו שאלה

לשאלה "מה מצב הכלכלה האמריקאית הרחבה" S&P 500 הוא מדד טוב יותר, ולשאלה "מה מצב הענקיות הוותיקות" הדאו ג'ונס מדויק יותר. מי שרוצה לבחון את מצב החברות הקטנות יבדוק את מדד ראסל 2000, ומי שמחפש נקודת מבט על שוק מפותח אחר יכול להשוות למדד ניקיי היפני - שגם הוא, אגב, מדד משוקלל לפי מחיר מניה, בדומה לדאו ג'ונס.

השוואה למדדים בישראל

ריכוזיות היא לא בעיה אמריקאית בלבד - גם מדד תל אביב 35 מבוסס על מספר קטן של חברות. נתוני המדדים המקומיים מתפרסמים בזמן אמת באתר נתוני מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ושם אפשר לראות גם כיצד שוק מקומי קטן מגיב לתנועות בוול סטריט. משקיע שמחזיק גם בישראל וגם בארצות הברית צריך לבדוק האם הוא מחזיק סיכון כפול על אותם ענפים.

שלושת המשברים הגדולים בהיסטוריית המדד

מהתבוננות בגרפים ארוכי טווח ניתן לראות שבטווח הארוך המדד נמצא במגמת עלייה, אך הגרף תנודתי ומשקיע לטווח קצר יכול לספוג הפסדים כבדים. שלושה משברים בולטים במיוחד בתוך התנודתיות הזו, וכל אחד מהם מלמד משהו אחר.

1. השפל הגדול

השפל התחיל בשנת 1929 ונמשך לתוך שנות ה-30. באותה תקופה, שלאחר מלחמת העולם הראשונה, הבנק הפדרלי בארצות הברית עודד אינפלציה במדיניות שנהג בה. הבנק המרכזי עודד בנקים מסחריים להעניק הלוואות רבות, גם כאשר יכולת ההחזר של הלווים לא הייתה גבוהה. מטרת ההלוואות הייתה ליצור צמיחה במשק באמצעות הזרמת כסף לשוק, ואכן היה גידול.

הגידול באשראי גרר גידול בצמיחה, אך גידול זה הסתמך על אינפלציה וגירעון. בשלב מסוים הבינו הבנקים שמשבר בפתח, אך ללא יכולת למנוע אותו. ב"יום חמישי השחור" נמכרו ביממה אחת 13 מיליון מניות, והמכירות הביאו לצניחה של הבורסה שסימנה את תחילת המשבר.

2. משבר הסאב פריים

בתחילת שנות האלפיים שוק הדיור בארצות הברית החל לשגשג, בעיקר בעקבות רגולציה שאפשרה לאזרחים לקחת משכנתאות שיכולת ההחזר שלהם לא הייתה ודאית - ולפעמים כמעט לא קיימת. משכנתאות לאנשים עם יכולת החזר נמוכה נקראו משכנתאות סאב פריים.

ההנחה שעליה הסתמכו משקי הבית הייתה שגובה המשכנתא החודשית דומה למחיר שכירות דירה, ולכן במקרה הגרוע ביותר של אי יכולת החזרה הם יוכלו למכור את בתיהם ולפרוע את ההלוואה. זו הייתה גם ההנחה של הבנקים שהלוו את הכסף. בעקבות כך מחירי הדירות בארצות הברית האמירו מאוד.

בשנת 2007, בעקבות מספר רב של אנשים שלא יכלו להחזיר את המשכנתאות שלקחו, גופים שהלוו כספים לאותם ספקי משכנתאות העלו את הריבית. בעקבות כך החלו במהירות חברות רבות, ובעיקר בנקים אמריקאים, לקרוס.

3. משבר הקורונה

בעקבות עצירת הכלכלה העולמית ב-2020 צנח מדד הדאו ג'ונס בקרוב ל-30% משיאו. בדצמבר 2019 התפרץ במחוז ווהאן שבסין זן חדש של וירוס ממשפחת הקורונה, שיכול לעבור מאדם לאדם. הווירוס החל להתפשט בקצב גבוה מאוד בסין ולאחר מכן בעולם, בדגש על אירופה וארצות הברית.

בעקבות ההתפרצות, בהיעדר חיסון, ובשל העובדה שהנגיף היה קטלני במיוחד בקרב האוכלוסייה המבוגרת ובקבוצות סיכון נוספות, הכלכלה העולמית נעצרה באופן חסר תקדים. מדינות רבות ומובילות בעולם הטילו סגר על הגבולות ועל האוכלוסייה, ואפשרו רק למקומות עבודה חיוניים לעבוד.

מה שלושת המשברים מלמדים יחד

המשותף לשלושת המשברים הוא שאף אחד מהם לא נבע מהבורסה עצמה - הבורסה רק תרגמה לכסף בעיה שהתפתחה במקום אחר. בשפל הגדול המקור היה אשראי זול מדי, בסאב פריים המקור היה שוק נדל"ן ממונף, ובקורונה המקור היה אירוע בריאותי חוץ כלכלי. משקיע שמנסה לחזות את המדד מתוך המדד עצמו מפספס את מקור הסיכון. מי שמעוניין להבין כיצד יש מי שמנסה להרוויח דווקא בתקופות כאלה יכול לקרוא על רווחים מירידות בבורסה, אם כי מדובר בכלים בסיכון גבוה.

נתוני המשברים והתאריכים מתועדים בערכים ההיסטוריים בוויקיפדיה העברית, נבדק ב-19.09.2026. נתוני המדד עצמם מתבססים על מסד הנתונים של הפדרל ריזרב של סנט לואיס, עודכן 17.09.2026.

💡 טיפ זהב למשקיע לטווח ארוך: תסתכלו על שלושת המשברים לא כאירועי עבר אלא כתבנית. בכל אחד מהם מי שמכר בתחתית קיבע את ההפסד, ומי שהמשיך לפי תוכנית שנקבעה מראש חזר לרמות הקודמות. אין בכך הבטחה לעתיד - אלה נתונים היסטוריים בלבד.

איך משקיע ישראלי נחשף למדד בפועל

רכישה ישירה של 30 מניות הדאו ג'ונס אינה מעשית לרוב המשקיעים, ולכן החשיפה נעשית בעיקר דרך מוצרים עוקבים. מוצר עוקב הוא קרן שמחזיקה את המניות עבורכם לפי המשקלות שבמדד, ומחלקת את הבעלות עליהן ליחידות קטנות שאפשר לקנות בשקלים.

שלוש דרכי חשיפה עיקריות

• קרן מחקה - קרן נאמנות שמטרתה להשיג את תשואת המדד. הרחבה על המוצר אפשר למצוא בסקירת קרנות מחקות.
• קרן סל - נסחרת בבורסה כמו מניה, ומאפשרת קנייה ומכירה במהלך יום המסחר. השיקולים בבחירה מרוכזים בסקירת קרן סל מחקה מדד.
• קרן זרה - מוצר שנרשם מחוץ לישראל. יש לו יתרונות בעלויות אך גם שיקולי מס ודיווח שונים, כמפורט בסקירת קרנות נאמנות זרות.

שלוש עלויות שצריך לחשב

שיעור דמי הניהול הוא הפרמטר שמשפיע על התוצאה יותר מכל בחירה טקטית אחרת בהחזקה ארוכת טווח. נניח השקעה של 200,000 שקל למשך 20 שנה. פער של 0.5% בדמי ניהול שנתיים בין שתי קרנות שעוקבות אחר אותו מדד בדיוק מצטבר לאלפי שקלים רבים - וזה לפני שדיברנו בכלל על התשואה עצמה, שאותה אף אחד לא יכול להבטיח.

• דמי ניהול - נגבים כאחוז שנתי מהיתרה, גם בשנה שבה המדד ירד.
• עמלות קנייה ומכירה - נגבות בכל פעולה, ולכן מסחר תכוף שוחק את התשואה.
• עמלת המרת מטבע - רלוונטית בקנייה של נכס דולרי, ולעיתים נסתרת בתוך שער ההמרה.

סיכון המטבע

משקיע ישראלי שקונה מוצר על הדאו ג'ונס חשוף לשני משתנים ולא לאחד - המדד והדולר. אם המדד עלה ב-8% והדולר נחלש ב-8% מול השקל, התשואה בשקלים מתקרבת לאפס. יש מוצרים עוקבים בגרסה מנוטרלת מטבע וגרסה חשופה, והבחירה ביניהם היא החלטה עצמאית מהבחירה במדד. שווה גם להכיר את המושג הצמדה למדד, שמופיע בהקשרים דומים אך משמעותו שונה לגמרי.

💡 טיפ זהב לבדיקה עצמית: לפני שקונים מוצר עוקב, פתחו את הדף הרשמי שלו ובדקו שלושה דברים - איזה מדד הוא עוקב במדויק, מה דמי הניהול, והאם הוא חשוף או מנוטרל מטבע. שלוש דקות של קריאה חוסכות טעויות שמתגלות רק אחרי שנים.

למי שמתחיל מאפס

לפני בחירת מדד מסוים כדאי לסדר את היסודות - אופק ההשקעה, סכום ההפקדה השוטף ורמת התנודתיות שאפשר לספוג בלי למכור בפאניקה. עבור מי שנמצא בתחילת הדרך, סקירת השקעות במניות למתחילים מרכזת כללי אצבע מעשיים, והמדריך המלא להשקעה במניות מרחיב על מבנה השוק ועל סוגי ההוראות. נתונים על היקפי המסחר בקרנות סל בישראל מתפרסמים בעמוד הסטטיסטיקה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

טעויות נפוצות בקריאת המדד

הטעות השכיחה ביותר היא להתייחס לדאו ג'ונס כאל "השוק האמריקאי" - כשבפועל הוא 30 חברות בלבד מתוך אלפי חברות ציבוריות. להלן הטעויות הבולטות ומה עושים במקומן.

• ספירת נקודות במקום אחוזים - 500 נקודות ב-1990 היו אירוע דרמטי; היום הן שינוי של אחוז אחד בקירוב.
• התעלמות מדיבידנדים - המדד הבסיסי אינו מגלם דיבידנדים שחולקו, ולכן התשואה בפועל למחזיק שונה מהתשואה המוצגת בגרף.
• קריאת גרף ארוך טווח בלי להתחשב באינפלציה - עלייה נומינלית לאורך מאה שנה כוללת בתוכה גם שחיקת ערך הכסף.
• הסקה מיום מסחר בודד - יום אחד אינו מגמה, ושני ימים אינם תחזית.
• חשיפה כפולה בלי לדעת - מי שמחזיק קרן על הדאו ג'ונס, קרן על S&P 500 וגם מניות בודדות כמו מניית גוגל או מניית טסלה יכול לגלות שהוא מרוכז בכמה חברות ולא מפוזר.

מה כן לעשות

המסקנה המעשית פשוטה: הגדירו מראש מה המדד אמור לעשות בתיק שלכם, ובדקו את התיק לפי לוח זמנים ולא לפי כותרות. מי שקובע בדיקה תקופתית - למשל פעם ברבעון - מפחית את הסיכוי להחלטות אימפולסיביות. מדידה של תנודתיות השוק נעשית בכלים נפרדים, ובהם מדד הפחד VIX, שמתאר את הציפייה לתנודתיות ולא את כיוון השוק.

שאלות ותשובות

להלן התשובות לשאלות שחוזרות בכל דיון על מדד הדאו ג'ונס. התשובות מתבססות על הנתונים שהוצגו לאורך המאמר.

כמה חברות יש במדד הדאו ג'ונס

שלושים חברות. זהו מספר קבוע מזה עשרות שנים, אף שזהות החברות מתחלפת. בהשקה ב-1896 היו במדד 12 חברות בלבד.

מה היה ערך המדד ביום הראשון

40.94 נקודות. הנתון מתייחס לשנת 1896, שנת ההשקה של המדד.

למה מדד שמכונה "תעשייה" כולל בנקים

השם היסטורי. בסוף המאה ה-19 החברות הגדולות בכלכלה האמריקאית היו חברות תעשייה, וההרכב התעדכן עם השנים בהתאם לכלכלה - אך השם נשאר.

מה ההבדל המרכזי בין הדאו ג'ונס ל-S&P 500

שני הבדלים. ראשית, שיטת השקלול: הדאו ג'ונס משקלל לפי מחיר מניה ו-S&P 500 לפי שווי שוק. שנית, מספר החברות: 30 מול 500.

מהם "כלבי הדאו ג'ונס"

אסטרטגיית השקעה שלפיה משקיעים בעשר המניות בעלות התשואות הגבוהות ביותר במדד, בהנחה שמניות אלה זולות ביחס לשוויין.

כמה ירד המדד במשבר הקורונה

קרוב ל-30% משיאו, בעקבות עצירת הפעילות הכלכלית העולמית בתחילת 2020.

איך אפשר להשקיע במדד מישראל

בעיקר דרך קרנות מחקות, קרנות סל או קרנות זרות שעוקבות אחר המדד. רכישה ישירה של כל 30 המניות אפשרית תיאורטית אך יקרה ומסובכת לתחזוקה.

האם המדד כולל דיבידנדים

המדד הבסיסי אינו גרסת תשואה כוללת, ולכן דיבידנדים שחולקו אינם משוקפים בו ישירות. מחלק המדד לוקח בחשבון חלוקות דיבידנד לצורך התאמת רציפות החישוב.

האם מספר החברות הקטן הוא חיסרון

מבחינת פיזור - כן. שלושים חברות הן מדגם צר מהכלכלה האמריקאית, ומדדים רחבים יותר מספקים פיזור גדול יותר על אותו שוק.

סיכום

מדד הדאו ג'ונס הוא המדד המזוהה ביותר עם וול סטריט, אבל הוא גם המדד שקל ביותר לפרש לא נכון. הוא כולל 30 חברות ענק בלבד, הוא משוקלל לפי מחיר מניה ולא לפי שווי שוק, והשקלול הזה יוצר הטיות - כמו במקרה שבו חברה בשווי 34 מיליארד דולר משפיעה על המדד יותר מחברה בשווי 86 מיליארד דולר. מנגד, אין תחליף לרצף ההיסטורי שלו מ-1896: הוא מאפשר לראות את השפל הגדול, את משבר הסאב פריים ואת משבר הקורונה על אותו ציר.

למשקיע שקורא את המדד נכון, שתי המסקנות המעשיות הן לתרגם כל תנועה לאחוזים ולא לנקודות, ולבדוק תמיד מה בדיוק המוצר העוקב שברשותו מחזיק - כמה הוא עולה, איזה מדד הוא מחקה, והאם הוא חשוף לדולר. את שאר העבודה עושה הזמן, ואותו אף מדד לא יכול לקצר.

מקורות

כל נתון מספרי במאמר נשען על אחד המקורות שלהלן. הרשימה כוללת את הגוף, את העמוד ואת מועד הבדיקה.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים בזמן אמת, מקור להשוואה בין מדדים מקומיים: market.tase.co.il/he/market_data/indices.
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - סטטיסטיקה ונתונים משלימים על קרנות סל ומסחר: tase.co.il/he/content/data/additional_stat.

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.