קרנות גידור - סקירת עומק

מהי קרן גידור ואיך היא בנויה?

קרן גידור (Hedge Fund) היא קרן השקעה שתכליתה למקסם את רווחי הקרן באופן תמידי, כך שלא תהיה תלות בין רווחי הקרן לבין התנודות בשוק ההון. כדי להימנע מתלות בתנודות השוק, בקרן הגידור נעשה שימוש בטכניקות ייחודיות של השקעה הקשורות בבניית תיקי השקעות ובניהול סיכונים. מנהל הקרן מתיימר שהקרן שבניהולו תהיה תמיד ברווחים, גם אם השוק עצמו נמצא במגמה הפוכה של ירידות והפסדים. הטכניקות האלה נקראות אמצעי גידור (Hedge), והן נועדו להציב מעין גדר בין מצב השוק לבין תשואת הקרן - ומכאן שמה של הקרן.

קרן הגידור מוקמת על ידי התאגדות של כמה שותפים, שהתאגדו יחד במטרה להשקיע במגוון נכסים באמצעות טכניקות השקעה מיוחדות. לעיתים קרובות מדובר במשקיעים בעלי ניסיון ובעלי הון, או במשקיעים מוסדיים, והסיבה לכך נעוצה באופי המיוחד של השקעות הקרן. הקרן מבצעת את השקעותיה בהתאם למדיניות של מנהל הקרן, שלרוב הוא גם אחד מהשותפים שהשקיעו את כספם בקרן.

איך משולם שכרו של מנהל הקרן?

שכרו של מנהל קרן גידור משתנה מקרן לקרן, אך באופן כללי הוא מורכב משני רכיבים: אחוז מסוים משווי הקרן בכללותה, ועמלה התלויה ברווחי הקרן. המשמעות המעשית של מבנה כזה היא שלמנהל יש תמריץ כפול - גם לגדל את היקף הנכסים המנוהלים וגם להשיג תשואה. חשוב להבין שרכיב העמלה הנגזר מהרווח הוא בדיוק מה שמבדיל את מבנה התגמול הזה מדמי ניהול קבועים בלבד, כפי שנהוגים בקרנות המסורתיות. מי שמעוניין להשוות את עלויות ההשקעה במוצרים מפוקחים יכול לקרוא על עמלת הפצה בקרנות נאמנות, שמדגימה איך נראית שכבת עלות בעולם הרגולטורי הרגיל.

מי נחשב שחקן בשוק הזה?

קרנות הגידור אינן מוצר מדף לציבור הרחב, אלא אפיק שמופנה בעיקר למשקיעים כשירים, בעלי הון ומשקיעים מוסדיים. זו נקודה שמסבירה חלק גדול מהמיתולוגיה סביבן - רוב האנשים קוראים עליהן בכתבות אך לא נתקלים בהן בפועל בחשבון ההשקעות שלהם. קרנות הגידור נמנות עם משפחה רחבה יותר של השקעות אלטרנטיביות, שכוללת גם אפיקים כמו נדל"ן פרטי, חוב לא סחיר וקרנות השקעה פרטיות.

מה ההבדל בין קרן גידור לקרן נאמנות?

ההבדל בין קרנות גידור לבין קרנות נאמנות הוא תהומי, והוא נגזר משני צירים מרכזיים: רמת הרגולציה ואופי ההשקעה. ההבדל הראשון נעוץ ביחס של המדינה לשתי הקרנות - קרן נאמנות כפופה לרגולציה גבוהה, קפדנית ומסועפת, בעוד שקרן הגידור כפופה לרגולציה פחותה יותר. ההבדל השני, המהותי יותר, נעוץ באופי ההשקעות: בקרן נאמנות מדובר באופי השקעה שמרני, כלומר סולידי ותואם למגמות השוק. לעומת זאת, בקרן גידור מדובר בהשקעה שאינה סולידית ואינה תואמת בהכרח לרווחי השוק, ולעיתים מגיעה לתשואות גבוהות יותר דווקא כשהשוק בהפסדים.

איפה זה נפגש עם מוצרים אחרים?

מי שמכיר את עולם המוצרים הסחירים יבחין שקרן גידור נמצאת בקצה ההפוך של הסקאלה ביחס למוצר עוקב מדד. בקרן מחקה או בקרן סל, המטרה המוצהרת היא לשקף את המדד ולא לנצח אותו, והעלות נמוכה יחסית מפני שאין ניהול אקטיבי מורכב. אפשר להעמיק בכך במאמר על קרנות מחקות ובסקירה על קרנות עוקבות. בקרן גידור, לעומת זאת, כל התזה היא שאין רצון לשקף את המדד - להפך, המטרה היא להתנתק ממנו.

טבלת השוואה - קרן גידור מול קרן נאמנות

הטבלה מרכזת את חמשת ההבדלים המרכזיים בין שני סוגי הקרנות, כפי שהם עולים מהסקירה. הכוונה כאן אינה לקבוע מי עדיף, אלא להראות שמדובר בשני כלים שונים לחלוטין במהותם.

מקור: הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדי הבורסה,

אסטרטגיה 1: מכירה בחסר - שורט

מכירה בחסר, המכונה שורט (Selling Short), היא הטכניקה הפיננסית המוכרת ביותר בהקשר של קרנות גידור, וככל הנראה הראשונה שנעשה בה שימוש היסטורית. הטכניקה מבוססת בהגדרה על ניסיון לנבא ירידה בשווי של נייר ערך מסוים או של שוק מסוים. מנהל קרן גידור שעושה שימוש בטכניקת השורט מתיימר למקסם את התשואה ככל שהירידה בשווי נייר הערך תהיה גדולה יותר. זהו היפוך מוחלט של ההיגיון המסורתי: בהשקעה רגילה המשקיע מצפה שהשווי יעלה, ובשורט הוא מצפה למגמה ההפוכה.

ארבעת שלבי עסקת השורט

הטכניקה אינה מורכבת במיוחד, וניתן לפרק אותה לארבעה שלבים ברורים.

1. שלב ההשאלה - מנהל קרן הגידור מקבל בהשאלה ניירות ערך מהבעלים שלהם לתקופת השאלה מסוימת, ובתמורה הבעלים מקבל מהקרן עמלת השאלה.
2. שלב המכירה - בנקודת זמן מסוימת בתוך תקופת ההשאלה, המנהל סבור שניירות הערך הגיעו לנקודת שיא וצפויה להם ירידה, ואז הוא מוכר את ניירות הערך ששאל.
3. שלב הקנייה - המנהל מזהה בתוך תקופת ההשאלה את נקודת השפל של ניירות הערך שמכר, ורוכש אותם בחזרה.
4. שלב ההשבה - המנהל משיב את ניירות הערך לבעליהם המקורי, ובכך מסתיימת עסקת ההשאלה.

הרווח של קרן הגידור הוא הפער בין מחיר נייר הערך בשעת מכירתו (שלב שני) לבין מחירו בשעת קנייתו בחזרה (שלב שלישי).

דוגמה מספרית מלאה

בדוגמה בדויה, קרן גידור ששאלה מניה בשווי 100 שקל, מכרה אותה ב-120 שקל וקנתה בחזרה ב-50 שקל, מרוויחה 70 שקל בניכוי 5 שקלים של עמלת השאלה. נניח שראובן הוא בעליה של מניה X ששוויה 100 שקל. ראובן משאיל את המניה לקרן גידור לתקופה של שנה תמורת עמלה של 5 שקלים. אחרי חודש שווי המניה עולה ל-120 שקל, ומנהל הקרן צופה שמכאן ערכה רק ירד - ולכן מוכר אותה ב-120 שקל.

כעבור חצי שנה הציפייה מתממשת ומחיר המניה צונח ל-50 שקל. מנהל הקרן סבור שזו נקודת השפל ורוכש אותה ב-50 שקל. הוא ממתין לתום תקופת ההשאלה ומשיב את המניה לראובן. קרן הגידור הרוויחה 70 שקל (120 פחות 50) מירידת שווי המניה, בניכוי 5 שקלים בגין עמלת ההשאלה לראובן - כלומר רווח נטו של 65 שקל.

מה קורה אם המניה דווקא עולה?

הבעלים של המניה עלול לחשוש שמחיר המניה יעלה, ובעקבות כך קרן הגידור לא תצליח לרכוש אותה בחזרה ולהשיבה בתום תקופת ההשאלה. לכן, לרוב בעל המניה ידרוש בטוחות מקרן הגידור שיבטיחו כי היא תוכל לרכוש את המניה בחזרה. זו נקודת הסיכון המהותית בטכניקה: בהשקעה רגילה ההפסד המרבי הוא סכום ההשקעה, ואילו בשורט עליית מחיר חדה עלולה ליצור התחייבות שגדלה עם הזמן.

אסטרטגיה 2: מאקרו גלובל

אסטרטגיית מאקרו גלובל היא טכניקה רחבה וגמישה מאוד, שמבוססת על ניתוח מקרו כלכלי - התבוננות ב"תמונה הגדולה" ולא בנייר ערך בודד. ניתוח מקרו כלכלי עוסק בביצוע תצפיות ותחזיות הקשורות לא רק לשוק ההון אלא גם למגמות עולמיות אחרות, ובעיקר לניתוח מגמות פוליטיות. מכאן הגמישות הרבה בטכניקה: היא מבקשת להתבונן על מכלול האירועים המתרחשים בעולם. בהתאם לתצפיות נעשה ניסיון לזהות את העיתוי הנכון שבו יש הזדמנות להשקעה בעלת תשואה גבוהה. הניתוח אינו נעשה רק בשיקול דעת אנושי - לעיתים קרובות הוא נעשה באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים ומורכבים שכמעט אין בהם מעורבות אנושית.

במה זה שונה מניתוח רגיל?

ההבדל נעוץ במושא התצפית: בהשקעה רגילה ההסתכלות נקודתית ופנימית ביחס לנייר הערך עצמו, ובמאקרו גלובל היא חיצונית ורחבה. אם מדובר בניירות ערך של חברת תרופות, הניתוח הרגיל יתמקד בפיתוחים חדשים של תרופה בתחום מסוים, ואפילו יתבונן בחברות תרופות אחרות ובפיתוחיהן. לעומת זאת, בניתוח מאקרו כלכלי ייתכן שהתצפית תתמקד דווקא במלחמה שמתרחשת במדינה מסוימת, שתוצאותיה במועד עתידי יובילו לצורך בתחום מסוים של תרופות - ואז התצפית תורה שכדאי להשקיע בניירות הערך של חברת התרופות העוסקת בתחום זה. לכן מנהלי קרנות גידור משקיעים לא אחת בניירות ערך שאינם תואמים לאפיקים שבהם אפיקי השקעה רגילים תולים את יהבם.

באילו תחומים מיישמים את האסטרטגיה?

שני תחומי היישום המרכזיים הם ניירות ערך וסחורות.

• ניירות ערך - ניתן להשקיע הן בניירות ערך שהניתוח מצביע על עלייה צפויה בשווים, והן בניירות ערך שהניתוח מצביע על ירידה צפויה בשווים, במסגרת טכניקת שורט.
• סחורות - הניתוח יכול להצביע על עלייה צפויה בסחורה מסוימת, למשל חיטה, זהב או נפט, ובהתאם להמליץ על רכישת אותה סחורה. מי שמבקש להעמיק באפיק הזה יכול לקרוא על השקעה בסחורות ועל השקעה בזהב.

שלוש דוגמאות היסטוריות

שלושת המקרים הבאים ממחישים איך ניתוח מאקרו כלכלי תורגם בפועל לרווח.

• לירת שטרלינג, 1992 - ג'ורג' סורוס, איל הון יהודי ממוצא הונגרי המתגורר באמריקה, צפה את יציאתה של בריטניה הגדולה בשנת 1992 מהמערכת המוניטרית האירופאית, ובהתאם צפה שערכה של הלירה שטרלינג (ליש"ט) ירד באופן דרסטי. לכן השתמש בטכניקת שורט ומכר 10 מיליארד ליש"ט. כשיצאה בריטניה מהמערכת המוניטרית, ערך הליש"ט ירד באופן ניכר, וסורוס הרוויח כמיליארד ליש"ט.
• זהב, 2011 - המשבר הכלכלי שפקד את יוון בעקבות חובותיה הרבים גרם לערעור מערכת הבנקים בארצות הברית, ובעקבות כך לחשש מקריסתה. כתוצאה מכך, בשנת 2011 ערכו של הזהב עלה וטיפס למחירים גבוהים מאוד. ניתוח מאקרו כלכלי שהיה חוזה את המשבר ביוון והשלכותיו היה יכול להורות למשקיעים לרכוש זהב בתקופה שקדמה למשבר, מכיוון שערך הזהב עולה בדרך כלל ככל שהמערכת הפיננסית נמצאת בקשיים.
• שוקי ההון, 1987 - פול טודור, איל הון אמריקאי, צפה באמצעות ניתוח מאקרו כלכלי את קריסתם של שוקי ההון בשנת 1987, השקיע כסף רב בטכניקת שורט וגרף רווחים עצומים.

אסטרטגיה 3: השקעה כיוונית

באסטרטגיית השקעה כיוונית ההתמקדות היא בתנודות שמתרחשות בשוק, במגמות שהשוק הולך בהן ובחוסר עקביות של ניירות ערך מסוימים. המשקיע שמשתמש בטכניקה זו בוחר להשקיע בניירות ערך במגוון שווקים שבהם הוא מזהה תנודתיות. לצורך זיהוי התנודתיות נעשה שימוש לעיתים בשיקול דעת אנושי ולעיתים במודלים ממוחשבים. מנהלי קרנות גידור משתמשים בטכניקה זו כדי לבחור באילו ניירות ערך להשקיע, מתוך ציפייה לגרוף רווחים עתידיים.

במה זה שונה מהשקעה רגילה?

ההבדל העמוק הוא שהשקעה רגילה מתמקדת בניירות ערך יציבים שיש צפי שמחירם יעלה, ואילו השקעה כיוונית מתמקדת דווקא בניירות ערך שאינם יציבים. בטכניקה הרגילה לא נסמכים על תנודות בשוק או על חוסר עקביות במגמת שווי, אלא משקיעים באופן סולידי. בטכניקה הכיוונית מתמקדים בניירות ערך לא יציבים מתוך צפי לשינוי במגמתם. המשקיע יכול להשקיע כשהוא צופה מגמת עלייה, אך יכול גם להשקיע בטכניקת שורט כשהוא צופה שנייר הערך ירד.

שווקים מתעוררים כדוגמה

דוגמה מרכזית לשיטה כזו היא השקעה כיוונית בשווקים מתעוררים (emerging markets), כמו השווקים בסין ובהודו. מדובר בשווקים שעדיין אינם יציבים, שמתחילים להתפתח, וכתוצאה מכך נהנים - או סובלים - מתנודתיות תדירה ורדיקלית. מי שמורגל להשקעה במדדים מרכזיים כמו S&P 500 או Nasdaq יבחין מיד שההיגיון כאן הפוך: מה שנחשב חיסרון במוצר עוקב מדד, כלומר תנודתיות גבוהה, הוא בדיוק חומר הגלם של האסטרטגיה הכיוונית.

אסטרטגיה 4: השקעה מונעת אירועים

באסטרטגיית השקעה מונעת אירועים (Event driven investing) המשקיע בוחר את אפיק השקעותיו בהתאם לאירועים מסוימים העשויים להשפיע על ערכם של שווקים, ניירות ערך וסחורות. כמו ברוב המוחלט של ההשקעות בשוק ההון, לצד סיכויי הרווח טמונים גם סיכונים להפסדים, והם קשורים בעבותות לאותו אירוע שגרם למשקיע לבחור באפיק. מכאן השם: מה שמניע את המשקיע לבחור באפיק הוא אירוע, ומה שמניע את הרווח או ההפסד העתידי הוא השפעת האירוע על ניירות הערך או הסחורות.

באסטרטגיה זו מדובר בעיקר ביכולת לצפות נכונה את אופי המגמה שתושפע מהאירוע, ולעיתים גם את עצם התרחשותו. משקיעים בטכניקה זו מזהים את חוסר ההתאמה בין ערך השוק או שווי ניירות הערך לפני האירוע, לבין הערך הצפוי אחריו. הניתוח הנדרש אינו פשוט, ודורש משאבים רבים לצד מומחיות. זו הסיבה שמשקיעים רגילים בדרך כלל אינם משתמשים בו, בעוד שבקרנות גידור, שיש להן משאבים ומוחות פיננסיים, הוא נפוץ.

א. ניירות ערך במצוקה

השקעה בניירות ערך במצוקה (distressed securities) כוללת בעיקר רכישת אגרות חוב של חברות העומדות בפני פשיטת רגל או מצוקה כלכלית קשה, שנסחרות בערך נמוך מערכן האמיתי. הסיבה לתמחור הנמוך נובעת מהחשש שהחברה לא תצליח לפרוע את חובותיה, ומ"בריחה" של בעלי מניות ובעלי אגרות חוב מניירות ערך של חברות במצוקה. מנהלי קרנות גידור מנצלים את המצב ורוכשים אותם במחירים נמוכים מאוד.

רכישה כזו עשויה להשפיע גם על מצב החברה, מכיוון שהיא עשויה לגרום לבנקים להימנע מפתיחה בהליכי עיקול, וכך החברה נחלצת מסיטואציה של פשיטת רגל. לעיתים מנהלי הקרנות אף מסייעים לחברה להשתקם לאחר הרכישה. כשהחברה משתקמת וערך ניירות הערך עולה, הקרנות מוכרות אותם במחיר גבוה וגורפות את הפער.

ב. ארביטראז' סיכון

ארביטראז' סיכון (Risk arbitrage או merger arbitrage) כולל אירועים כמו מיזוגים, רכישות של חברות, פירוקים של קונצרנים ענקיים והשתלטות עוינת מצד בעלי מניות. המשותף לאירועים האלה הוא שכולם מבטאים תהליכים של החלפת בעל שליטה בתאגידים, לצד הגדלה או צמצום של אותו תאגיד. השימוש בטכניקה כולל בעיקר קנייה ומכירה של ניירות ערך כדי לנצל פערים בשוק בין מחיר הרכישה למחיר המכירה.

לדוגמה, במקרה של מיזוג בין חברות: אם הליך המיזוג ייצא לפועל, לרוב מחיר ניירות הערך של החברה הנרכשת יעלה באופן משמעותי, ואם המיזוג לא ייצא לפועל - ניירות הערך ירדו באופן משמעותי בעקבות כישלון ההצעה. מנהלי הקרנות מבצעים ניתוחים יסודיים כדי לנבא מה יקרה: אם הם סבורים שהמיזוג ייצא לפועל הם רוכשים את מניות החברה הנרכשת, ואם הם סבורים שלא - הם משקיעים בטכניקת שורט. עולם המיזוגים והשליטה בחברות פרטיות מוכר גם מתחום קרנות פרייבט אקוויטי, שפועלות בהיגיון שונה אך על אותו מגרש תאגידי.

ג. אירועים מיוחדים

קטגוריית האירועים המיוחדים מתמקדת באירועים פנים תאגידיים, כמו מכירת נכסי התאגיד או החלפת מנהלים. באירועים כאלה מנהלי קרנות הגידור מנבאים את התרחשותו העתידית של תהליך מסוים בתוך החברה, או את השפעתו על מחיר ניירות הערך, או את שני האירועים גם יחד - ובהתאם מבצעים את השקעותיהם בניירות הערך הקשורים לאותו תאגיד. דיווחים על אירועים מסוג זה בחברות ישראליות ציבוריות מתפרסמים במערכת מאיה של הבורסה.

אסטרטגיה 5: ארביטראז' על כל סוגיו

הרעיון העומד בבסיס אסטרטגיית ארביטראז' הוא שההשקעה תהיה רווחית בכל התרחישים האפשריים. במציאות זה לא תמיד מדויק ואין ביטחון של מאה אחוזים בהשקעה מסוימת, אבל זהו הבסיס לאסטרטגיה, ולעיתים אכן קיימים מצבים של כמעט מאה אחוז סיכוי לגריפת רווחים. השימוש בטכניקה כולל ניצול פערים במחיר של ניירות ערך, פערים שנוצרים בעיקר כתוצאה מתמחור שגוי. מנהלי קרנות גידור מזהים את הפער ובהתאם מבצעים את השקעתם.

ארביטראז' הסתברותי

בטכניקה זו מזהים ניירות ערך מתחום מסוים שנסחרים בפער משמעותי מערכם של ניירות ערך אחרים מאותו תחום ומאותו שוק. הקרן עורכת ניתוח מקיף שבוחן את התנהגות ניירות הערך לאורך תקופה, ואם היא מבחינה שהפער שנוצר אינו תואם להתנהגות הכללית - היא משקיעה בהם באופנים שונים.

נמחיש בדוגמה בדויה: נניח שבתי חולים בישראל היו נסחרים בבורסה, ובמשך שנים ניירות הערך של בית החולים הדסה עין כרם ושל בית החולים אסף הרופא נסחרו בשווי דומה ובתנודתיות דומה. פתאום, בנקודת זמן מסוימת, שווי ניירות הערך של הדסה עין כרם עלה בכעשרים אחוזים מעל שווי ניירות הערך של אסף הרופא. בנקודה זו מנהלי הקרנות נכנסים לפעולה. התצפיות שלהם יראו לרוב ששווי ניירות הדסה עין כרם צריך לרדת ולהתקרב לשווי ניירות אסף הרופא, ולהפך - ניירות אסף הרופא צריכים לעלות. לכן הם ירכשו את ניירות אסף הרופא, ואת ניירות הדסה עין כרם ימכרו בטכניקת שורט.

ארביטראז' פער בין שווקים

טכניקה זו מבוססת על ניירות ערך שנסחרים במקביל בשני שווקים שונים, ולעיתים קיים פער בין השווי בשוק אחד לשווי בשוק אחר. מנהלי הקרנות מזהים את הסיטואציה, רוכשים את נייר הערך בשוק הזול ומיד מוכרים אותו בשוק היקר. הרווח שווה לפער בין המחירים בשני השווקים. חשוב לציין שבדרך כלל הפערים האלה מתקיימים לאורך זמן מועט מאוד - מספר שניות או דקות - ולבסוף הפער בטל. לכן הטכניקה דורשת מיומנות, עיתוי מדויק ודפוס פעולה מהיר מאוד.

דוגמה בדויה: נניח שנייר ערך המסומן באות X מתומחר ב-10 שקלים בבורסה הישראלית, ובאותה עת מתומחר בבורסה האמריקאית ב-11 שקלים - כלומר פער של שקל אחד, שהוא 10 אחוזים. מנהל הקרן רוכש את נייר הערך בבורסה הישראלית ומיד מוכר אותו בבורסה האמריקאית, וגורף רווח של שקל אחד, כלומר 10 אחוזים.

ארביטראז' רגולטורי

ארביטראז' רגולטורי דומה לארביטראז' פער בין שווקים, אלא שכאן הפער אינו נובע מעיתוי אלא מהבדלי רגולציה בין שווקים. גם כאן מדובר בניירות ערך הנסחרים במקביל בשני שווקים שונים עם פער בשווי, אך הסיבה לפער אינה קשורה לנקודת זמן שעשויה להתאזן תוך שניות, אלא לכללים שונים שחלים בכל שוק. מנהלי הקרנות מזהים תופעות כאלה, רוכשים את נייר הערך בשוק הזול ומוכרים אותו בשוק היקר, והפער הוא הרווח.

ארביטראז' של המרה

אסטרטגיה זו מתמקדת בשוק הסחורות, ומבוססת על כך שסחורה זהה מתומחרת במדינות שונות לפי המטבע המקומי, מה שעשוי ליצור פער לאחר המרה. כך למשל במדינה אירופאית תתומחר סחורה X בסכום מסוים של אירו, ובשוק האמריקאי אותה סחורה תתומחר בסכום מסוים של דולר. מנהלי קרנות הגידור מתיימרים לזהות סיטואציות כאלה, רוכשים את הסחורה בשוק שבו היא מתומחרת לפי מטבע אחד ומוכרים אותה בשוק שבו היא נמכרת לפי מטבע אחר. גם כאן העיתוי והזריזות חשובים מאוד, מכיוון שהפער עשוי להימחק מהר.

דוגמה: נניח שבשוק הגרמני של הסחורות 30 ליטר נפט נסחרים ב-100 אירו, ובשוק האמריקאי 30 ליטר נסחרים ב-130 דולר. נניח שבאותו זמן שער ההמרה של 100 אירו שווה ל-120 דולר. מנהל הקרן רוכש את 30 הליטרים בשוק הגרמני ומוכר אותם בשוק האמריקאי, וגורף את רווחי הפער שנוצר בין המחירים לאחר ההמרה - במקרה זה 10 דולר. עולם שערי החליפין מוכר גם למי שקרא על השקעה בדולר, ומי שמתעניין באופן שבו ערכים נצמדים למדדים כלכליים ימצא עניין גם בהצמדה למדד.

קטגוריות נוספות

רשימת סוגי הארביטראז' אינה רשימה סגורה, ויש טכניקות רבות נוספות תחת אותה מטרייה. בין היתר: אסטרטגיית ארביטראז' של תשואות אלטרנטיביות (Yield alternatives), אסטרטגיית ארביטראז' של תנודתיות בשוק (Volatility arbitrage) ואסטרטגיית ארביטראז' של ניירות ערך מגובי נכס (Asset backed securities).

למה קרנות גידור מעוררות עניין קיצוני כל כך?

הסיבה לעיסוק הרב בקרנות הגידור היא שמדובר באפיקי השקעה שאינם שמרניים וסולידיים, ולכן הן עשויות לגרוף רווחי ענק בזמן ששאר קרנות ההשקעה מתרוששות עקב משברי ענק בשוק המניות - אך באותה מידה לספוג הפסדים כבדים. כשסקרנו את האסטרטגיות והטכניקות, המחשנו בעיקר כיצד הקרנות גורפות רווחים, אך באותה מידה השקעותיהן עשויות לרדת לטמיון. הדבר נכון לגבי כל השקעה בשוק המניות, וגם השקעה סולידית עשויה להניב הפסדים - אולם הטכניקות שקרנות הגידור משתמשות בהן מלוות בסיכונים גדולים יותר.

ניקח לדוגמה את רכישת ניירות הערך של חברה במצוקה. קל להבין מדוע מדובר בהשקעה מסוכנת ביותר: אם החברה לא תצליח להיחלץ מהמצוקה ותפשוט רגל, כל השקעת הקרן עלולה להתאיין. זו גם הסיבה שבכתבות אקטואליות רבות בתחום הכלכלה נסקרת התופעה בתדירות גבוהה - קרנות גידור עשויות תוך חודשים ספורים לגרוף רווחים של עשרות מיליונים בזמן שקרנות אחרות סופגות הפסדים, וגם להגיע להפסדים כבירים. האופי הייחודי של ההשקעות לצד הקוטביות בתוצאותיהן הוא שיוצר את ההתעניינות הרחבה.

איפה זה נפגש עם המיסוי?

רווחי הון בישראל חייבים במס, וכשמדובר בהכנסות גבוהות נכנס לתמונה גם מס נוסף על הכנסות גבוהות. מי שבוחן אפיקי השקעה לא סחירים או מורכבים צריך להביא בחשבון את שכבת המס בנוסף לעמלות ולמבנה התגמול של המנהל. פירוט בנושא אפשר למצוא במאמר על מס יסף על רווחי הון, ואת הכללים הרשמיים אפשר לראות באתר רשות המסים.

טעויות נפוצות בקריאת ביצועי קרן גידור

הטעות הנפוצה ביותר היא להשוות תשואה של קרן גידור לתשואת מדד ייחוס, בשעה שכל תכליתה המוצהרת היא לא להיות תלויה במדד. כשקרן מצהירה שהיא שואפת לרווח ללא תלות בתנודות השוק, השוואה לתשואת S&P 500 בשנה חיובית עלולה להיות חסרת משמעות - ולהפך, בשנה שלילית היא עלולה ליצור רושם מטעה של גאונות.

• התעלמות ממבנה העמלות - שכר המנהל מורכב גם מאחוז משווי הקרן וגם מעמלה על הרווח, כך שהתשואה ברוטו אינה התשואה שמגיעה למשקיע.
• התעלמות מהסיכון שמאחורי התשואה - אותה תשואה יכולה לנבוע מהשקעה יציבה או מהימור על חברה בסף פשיטת רגל. המספר לבדו אינו מספר את הסיפור.
• הנחה שגידור פירושו ביטחון - המילה "גידור" מתארת טכניקה, לא הבטחה. הקרן עלולה להפסיד, ובאסטרטגיות מסוימות ההפסד עלול לעלות על ההשקעה המקורית.
• הסקה מדוגמה אחת מפורסמת - סיפור אחד על רווח של מיליארד ליש"ט הוא אנקדוטה, לא ממוצע ענפי.
• ערבוב בין אפיקים אלטרנטיביים שונים - קרן גידור, קרן פרייבט אקוויטי ומימון המונים הם שלושה עולמות שונים לחלוטין מבחינת נזילות, רגולציה ואופק זמן.

קראו גם: מהם התנאים להפך למשקיע כשיר? | מניות ארביטראז' - סקירה

שאלות נפוצות

מה בעצם עושה קרן גידור?

קרן גידור מנהלת כספי שותפים באמצעות טכניקות שנועדו לייצר רווח ללא תלות בכיוון השוק. היא עושה זאת בעזרת שורט, ניתוח מאקרו כלכלי, השקעה כיוונית, ניצול אירועים תאגידיים וארביטראז' על פערי מחירים.

האם קרן גידור מפוקחת כמו קרן נאמנות?

לא. קרן נאמנות כפופה לרגולציה גבוהה, קפדנית ומסועפת, ואילו קרן הגידור כפופה לרגולציה פחותה יותר. זהו אחד משני ההבדלים המרכזיים בין שני סוגי הקרנות.

איך מרוויחים מירידת מחיר?

בשורט שואלים נייר ערך, מוכרים אותו בשיא, קונים אותו בשפל ומחזירים אותו לבעליו, והרווח הוא הפער בין מחיר המכירה למחיר הקנייה בניכוי עמלת ההשאלה. בדוגמה שהובאה: מכירה ב-120 שקל, קנייה ב-50 שקל, עמלה של 5 שקלים - רווח של 65 שקל.

מי משקיע בקרנות גידור?

לרוב מדובר במשקיעים בעלי ניסיון ובעלי הון או במשקיעים מוסדיים, בשל האופי המיוחד של השקעות הקרן. זה אינו מוצר שמיועד לחיסכון השוטף של משק בית ממוצע.

האם ארביטראז' הוא רווח בטוח?

לא. הבסיס הרעיוני של ארביטראז' הוא שההשקעה תהיה רווחית בכל תרחיש, אך במציאות אין ביטחון של מאה אחוזים. יש מצבים שבהם הסיכוי להצלחה קרוב מאוד למאה אחוז, אך פערי מחיר נמחקים לעיתים תוך שניות והעיתוי קריטי.

מה ההבדל בין קרן גידור לקרן פרייבט אקוויטי?

קרן גידור פועלת בעיקר בשווקים סחירים ובניירות ערך, ואילו קרן פרייבט אקוויטי רוכשת שליטה בחברות פרטיות לאורך שנים. שתיהן נחשבות אפיקים אלטרנטיביים, אך אופק הזמן, הנזילות ואופן יצירת הערך שונים לחלוטין.

לסיכום

מה שמייחד את קרנות הגידור הוא שמנהליהן משקיעים מתוך נקודת מבט שונה לחלוטין מזו של השקעות רגילות. נקודת המבט הזו באה לידי ביטוי בחמש טכניקות מרכזיות: התמקדות בניירות ערך שצפויה להם ירידה ולא עלייה (שורט); ניתוח רחב וגמיש של תופעות עולמיות ולא התבוננות ספציפית בנייר הערך (מאקרו גלובל); התמקדות בתנודתיות ולא במגמה סולידית (השקעה כיוונית); בחירת אפיק מתוך ניתוח אירועים בתאגידים (השקעה מונעת אירועים); וזיהוי תמחור שגוי (ארביטראז'). האסטרטגיות המורכבות, לצד הסיכויים והסיכונים שמנהלי הקרנות לוקחים על עצמם, הם שהופכים את קרנות הגידור לתופעה מעניינת כל כך בשוק ההון - ולנושא שזוכה לסיקור קוטבי.

אין לראות בתוכן או במידע שבמאמר זה תחליף לבדיקה מקצועית מותאמת אישית. ההסתמכות על הכתוב היא באחריות הקורא בלבד, ובכל מקרה בטרם קבלת החלטה יש לפנות לבעל הסמכות המתאים לכך.

מקורות

כל הנתונים במאמר נבדקו מול המקורות הרשמיים הבאים.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדי הבורסה: https://market.tase.co.il/he/market_data/indices,
• רשות המסים בישראל - מיסוי רווחי הון: https://www.gov.il/he/departments/israel_tax_authority,

כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.