כשהשקל מתחזק מול הדולר, כל נכס שנקוב בדולרים שווה פחות שקלים, גם אם מחירו בדולרים לא זז. תיק של 100,000 דולר בשער של 3.80 שקלים לדולר שווה 380,000 שקלים. בשער של 3.40 הוא שווה 340,000 שקלים, כלומר ירידה של כ-10.5% בשקלים בלי שום שינוי בשוק. התשואה שאתם רואים בשקלים מורכבת משני רכיבים שמוכפלים זה בזה: תשואת השוק בדולרים ושינוי שער החליפין. קרן עם גידור מטבע מנטרלת את רוב השפעת השער, ועלות הגידור נגזרת בעיקר מפער הריביות בין השקל לדולר.
פתחתם את אפליקציית המסחר, ראיתם שמדד המניות האמריקאי עלה בחודש האחרון, ובכל זאת השורה התחתונה בתיק שלכם צבועה באדום. זו לא תקלה במערכת ולא עמלה נסתרת. זה השקל. בשנים שבהן המטבע הישראלי מתחזק, משקיעים רבים מגלים לראשונה שהשקעה בחו"ל היא בעצם שתי השקעות בבת אחת: השקעה בחברות, והשקעה במטבע שבו הן נסחרות. במאמר הזה נפרק את המנגנון, נראה מספרים, ונסביר מה אפשר לעשות עם המידע הזה בלי להיגרר להחלטות פזיזות.
למה התיק ירד בשקלים אם השוק בחו"ל עלה?
נתחיל מהבסיס. מניה אמריקאית, קרן סל שנסחרת בניו יורק או קרן שעוקבת אחרי מדד S&P 500 מתומחרות בדולרים. כשאתם מסתכלים על התיק שלכם בשקלים, המערכת לוקחת את השווי בדולרים ומכפילה אותו בשער החליפין של אותו רגע. אם השער ירד, גם התוצאה בשקלים יורדת.
במילים של ילד בן 10: נניח שיש לכם קופסה עם 10 שטרות של דולר. הקופסה לא השתנתה, השטרות לא נעלמו. אבל אם בחנות הישראלית נותנים לכם עכשיו פחות שקלים על כל שטר, תוכלו לקנות פחות ממתקים. הקופסה שווה אותו דבר באמריקה, ופחות בישראל.
התשואה שלכם בשקלים שווה בערך לתשואת השוק בדולרים ועוד שינוי השער, ובמדויק - שני השינויים מוכפלים זה בזה. הנוסחה המלאה פשוטה יותר ממה שנשמע: (1 + תשואת השוק) כפול (1 + שינוי השער), פחות 1. אם השוק עלה ב-10% והדולר נחלש ב-10.5%, התוצאה בשקלים היא ירידה קלה, לא אפס. זה בדיוק הרגע שבו משקיעים מתבלבלים: הם רואים "השוק עלה" בכותרות ו"התיק ירד" במסך.
מה זה "שקל חזק" בעצם?
"שקל חזק" פירושו שצריך פחות שקלים כדי לקנות דולר אחד. אם אתמול דולר עלה 3.80 שקלים והיום הוא עולה 3.40, השקל התחזק והדולר נחלש. אלה שני צדדים של אותו מטבע, תרתי משמע. בנק ישראל מפרסם מדי יום עסקים את השער היציג של הדולר ושל מטבעות נוספים, וזה המקום הנכון לבדוק מה קרה בפועל לשער בתקופה שמעניינת אתכם.
כמה זה באמת עולה לכם? דוגמה מספרית אחת, חמישה תרחישים
כדי שהדברים יהיו מוחשיים, ניקח תיק דמיוני של 100,000 דולר שנקנה כשהשער היה 3.80 שקלים לדולר. ביום הקנייה התיק שווה 380,000 שקלים. עכשיו נשנה שני משתנים בלבד: מה עשה השוק בדולרים, ולאן הלך השער. העמודה האחרונה מראה מה היה קורה בקרן שמגדרת את חשיפת המטבע, לפני ניכוי עלות הגידור.
בתרחיש שבו השוק עומד במקום והשקל מתחזק מ-3.80 ל-3.40, התיק מאבד כ-10.5% בשקלים בלי שום תנועה בשוק עצמו.
תרחיש
שינוי בשוק בדולרים
שער בסוף התקופה
שווי בדולרים
שווי בשקלים
שינוי בשקלים (ללא גידור)
שינוי בקרן מגודרת (לפני עלות גידור)
נקודת פתיחה
0%
3.80
100,000
380,000
0%
0%
א - השוק עולה, השקל מתחזק
+10%
3.40
110,000
374,000
-1.6%
+10%
ב - השוק עומד, השקל מתחזק
0%
3.40
100,000
340,000
-10.5%
0%
ג - השוק יורד, השקל מתחזק
-10%
3.40
90,000
306,000
-19.5%
-10%
ד - השוק עולה, השקל נחלש
+10%
4.00
110,000
440,000
+15.8%
+10%
ה - השוק עולה חזק, השקל מתחזק
+20%
3.40
120,000
408,000
+7.4%
+20%
מקור: חישוב מערכת על בסיס תיק דמיוני ושערים להמחשה בלבד. השערים בפועל מתפרסמים באתר בנק ישראל, עמוד שערי החליפין,
מה לומדים מהטבלה? ראשית, המטבע יכול להפוך עלייה לירידה (תרחיש א) או להכפיל ירידה (תרחיש ג). שנית, הוא יכול גם לעבוד לטובתכם: בתרחיש ד, היחלשות השקל הוסיפה כמעט 6 נקודות אחוז לתשואה. שלישית, הקרן המגודרת "משעממת" יותר - היא פשוט מראה לכם את תשואת השוק, לטוב ולרע.
אותו חישוב, מהצד של מי שעוד לא השקיע
שקל חזק פוגע במי שכבר מחזיק דולרים, אבל מיטיב עם מי שעומד לקנות. 100,000 שקלים בשער של 3.80 קונים כ-26,316 דולר. אותו סכום בשער של 3.40 קונה כ-29,412 דולר, כלומר כ-11.8% יותר יחידות של אותה קרן בדיוק. זו לא המלצה לקנות עכשיו, כי אף אחד לא יודע לאן ילך השער מחר, אבל זו תזכורת שלכל תנועה במטבע יש שני צדדים.
מה גורם לשקל להתחזק, ולמה קשה כל כך לחזות את זה?
שער החליפין הוא מחיר כמו כל מחיר אחר: הוא נקבע לפי ביקוש והיצע. כשיותר אנשים וגופים רוצים שקלים ומוכרים דולרים, השקל מתחזק. כמה כוחות מרכזיים פועלים כאן במקביל:
יצוא והשקעות זרות. חברות ישראליות שמוכרות לחו"ל, בעיקר בתחום ההייטק, מקבלות דולרים וצריכות להמיר חלק מהם לשקלים כדי לשלם משכורות ושכירות. גם משקיעים זרים שקונים חברות ישראליות צריכים שקלים.
פער הריביות. כשהריבית בישראל גבוהה ביחס לריבית בארצות הברית, החזקת שקלים אטרקטיבית יותר, ולהפך.
הגופים המוסדיים. קרנות הפנסיה וחברות הביטוח מחזיקות חלק ניכר מהנכסים בחו"ל ומגדרות חלק מהחשיפה. כשהשווקים בחו"ל עולים, שווי ההחזקות בדולרים עולה, ולעיתים הגופים מוכרים דולרים כדי לשמור על רמת החשיפה שהגדירו. בישראל מקובל לתאר דפוס שבו עליות בשווקים בעולם מלוות בהתחזקות של השקל, אם כי זה לא חוק טבע.
בנק ישראל. בתקופות מסוימות בנק ישראל רכש מטבע חוץ כדי למתן התחזקות חדה של השקל, ובתקופות אחרות פעל בכיוון ההפוך. החלטות כאלה יכולות להזיז את השער בבת אחת.
אירועים גיאופוליטיים ופוליטיים. חוסר ודאות ביטחוני או פוליטי נוטה להחליש את השקל, ורגיעה נוטה לחזק אותו.
כיוון שכל הכוחות האלה פועלים בו זמנית ולעיתים מושכים לכיוונים מנוגדים, ניסיון לנחש את השער הוא הימור ולא תוכנית. גם גופים גדולים עם צוותי מחקר שלמים טועים בתחזיות מטבע לעיתים קרובות. המסקנה המעשית היא לא לנסות לתזמן, אלא להחליט מראש כמה חשיפה למטבע אתם מוכנים לשאת.
גידור מטבע: מה זה, כמה זה עולה ומתי זה הגיוני?
גידור מטבע הוא דרך "לנעול" את שער החליפין. קרן מגודרת קונה את המניות בחו"ל, ובמקביל נכנסת לעסקה שבה היא מתחייבת למכור את הדולרים בעתיד בשער שנקבע היום. כך, אם השקל מתחזק, ההפסד במטבע מתקזז ברווח בעסקת הגידור. התוצאה: אתם מקבלים בקירוב את תשואת השוק בדולרים, כאילו השער לא זז.
על מה משלמים בגידור?
הגידור לא ניתן ללא עלות. העלות או ההכנסה ממנו נגזרות בעיקר מפער הריביות בין שני המטבעות. בהסבר פשוט: מי שנועל היום שער עתידי, "מוותר" על הפרש הריבית בין השקל לדולר. כשהריבית בארצות הברית גבוהה מזו שבישראל, הגידור עולה כסף לאורך זמן. כשהריבית בישראל גבוהה יותר, הגידור יכול אפילו להניב תוספת קטנה. מעבר לכך יש עלויות תפעול שמשתקפות בדמי הניהול או בסטייה מהמדד.
גידור לא מעלה ולא מוריד את התשואה הצפויה של השוק עצמו - הוא רק מחליף את תנודתיות המטבע בעלות ידועה פחות או יותר.
מתי גידור עשוי להתאים, ומתי פחות?
אופק קצר. מי שחוסך לרכישת דירה בעוד שנתיים ויצטרך את הכסף בשקלים, רגיש מאוד לתנודת מטבע. ירידה של 10% בשער ממש לפני היציאה יכולה לשבש תוכנית.
הוצאות עתידיות בשקלים. רוב ההוצאות שלכם - שכר דירה, משכנתא, חינוך ילדים - הן בשקלים. ככל שמטרת החיסכון שקלית יותר, יש היגיון בצמצום חשיפת המטבע.
אופק ארוך. על פני עשרות שנים, תנודות השער נוטות להיות קטנות יחסית לתנועת שוק המניות, ויש מי שמעדיף לשאת אותן במקום לשלם על גידור.
הוצאות עתידיות בדולרים. מי שמתכנן לימודים בחו"ל, מעבר לארץ אחרת או הוצאות קבועות בדולרים, נהנה מ"גידור טבעי" - החשיפה לדולר דווקא משרתת אותו.
אפשרות הביניים: גידור חלקי
לא חייבים לבחור בין הכול ללא כלום. יש משקיעים שמחזיקים חלק מהחשיפה לחו"ל בקרנות מגודרות וחלק בקרנות לא מגודרות. כך הם מקטינים את השפעת השער בלי לוותר עליה לגמרי. הבחירה כמה לגדר היא החלטה אישית שתלויה במטרה, באופק ובמידת השקט הנפשי שאתם צריכים.
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שאם קניתם משהו בשקלים, בבורסה בתל אביב, אין לכם חשיפה לדולר. זה לא בהכרח נכון.
מה שקובע את החשיפה למטבע הוא הנכס שמתחת למכשיר, לא המטבע שבו אתם קונים אותו.
קרנות ישראליות שעוקבות אחרי מדדים בחו"ל
קרן מחקה שנסחרת בתל אביב ועוקבת אחרי מדד אמריקאי מתומחרת בשקלים, אבל הנכסים שלה הם מניות אמריקאיות בדולרים. אם הקרן לא מגודרת, היא תרד בשקלים כשהשקל מתחזק בדיוק כמו קרן שנסחרת בניו יורק. בשם הקרן או בתשקיף שלה מופיע בדרך כלל אם יש גידור מטבע. שווה להכיר את המבנה של קרנות מחקות לפני שבוחרים, כי באותו מדד עצמו יכולות להיות גם גרסה מגודרת וגם גרסה שאינה מגודרת.
מניות דואליות
מניה שנסחרת גם בתל אביב וגם בארצות הברית שומרת על מחיר דומה בשני השווקים, אחרי המרת מטבע. אם המניה עומדת על מחיר קבוע בדולרים והשקל מתחזק, המחיר שלה בתל אביב בשקלים ירד. מי שמחזיק מניות דואליות חשוף אפוא לדולר גם כשהוא קונה אותן בשקלים.
קרנות נאמנות זרות
גם בקרנות נאמנות זרות שמשווקות בישראל יש סדרות במטבעות שונים, ולעיתים גם סדרות מגודרות לשקל. מטבע הסדרה ומדיניות הגידור הם פרט שכדאי לבדוק בכל אחת מהן.
החיסכון הפנסיוני
גם אם מעולם לא קניתם מניה בעצמכם, סביר שיש לכם חשיפה לחו"ל דרך קרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות. הגופים המנהלים משקיעים חלק מהכסף בחו"ל ומגדרים חלק מהחשיפה, ורמת הגידור שונה בין גופים ובין מסלולים. לכן בתקופות של שקל חזק אתם עשויים לראות ביצועים שונים בין מסלולים שנראים דומים על הנייר.
האם שקל חזק הוא גם הזדמנות?
מנקודת מבט של מי שמשקיע לראשונה, או מגדיל השקעה קיימת בחו"ל, שקל חזק פירושו שכל שקל קונה יותר. אם אתם מתכננים בכל מקרה להעביר חלק מהחסכונות לפיזור גלובלי, למשל דרך קרן על מדד אם אס סי איי וורלד, דולר זול מוזיל את "כרטיס הכניסה".
שקל חזק הוא הזדמנות רק למי שהשקעה בחו"ל מתאימה לו ממילא - הוא לא סיבה מספקת להתחיל להשקיע. אף אחד לא מבטיח שהשקל לא ימשיך להתחזק אחרי שקניתם. מי שהעביר את כל החסכונות לדולרים בבת אחת "כי הדולר זול", עלול לגלות שהוא יכול להיות זול עוד יותר.
דרך מאוזנת יותר לנצל שער נוח
להחליט מראש מה החלק מהתיק שאתם רוצים בחו"ל, בלי קשר לשער.
לפרוס את ההמרה על כמה מועדים במקום לבצע אותה ביום אחד.
לבדוק את עמלת ההמרה אצל הבנק או בית ההשקעות - בסכומים גדולים, הפרש בעמלה יכול להיות משמעותי יותר מתנודה קטנה בשער.
לזכור שגם מניות ישראליות מושפעות מהשער. חברות יצואניות נפגעות לעיתים כשהשקל חזק, כי ההכנסות שלהן בדולרים שוות פחות שקלים.
אילו טעויות כדאי להימנע מהן כשהדולר יורד?
תקופות של שקל חזק מעוררות תגובות רגשיות. הנה הטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב:
מכירה בבהלה. משקיע רואה ירידה בשקלים, מוכר את המניות בחו"ל וממיר חזרה לשקלים - ובכך "נועל" את ההפסד במטבע ממש בשער הנמוך. אם השער יתהפך אחר כך, הוא כבר לא שם כדי ליהנות מזה.
החלפת קרן לא מגודרת במגודרת אחרי הירידה. מעבר לגידור אחרי שהשקל כבר התחזק, הוא כמו לקנות ביטוח אחרי התאונה. ההחלטה על גידור עדיפה כשהיא נעשית לפי המטרה ולא לפי התנועה האחרונה בשער.
שיפוט מנהל ההשקעות לפי התשואה בשקלים בלבד. אם התיק שלכם בחו"ל ירד בשקלים, בדקו קודם מה קרה בדולרים. ייתכן שהבחירות בתיק היו טובות, והמטבע פשוט כיסה עליהן.
שכחה שהחשיפה קיימת גם בפנסיה. מי שמחזיק גם תיק עצמאי בחו"ל וגם חיסכון פנסיוני, חשוף לדולר בשני מקומות. כדאי לראות את התמונה המלאה לפני שמחליטים אם יש "יותר מדי" או "מעט מדי" חשיפה.
תחזיות בטוחות מדי. כותרות כמו "הדולר יגיע ל..." מופיעות כל הזמן. השער הוא אחד המחירים הקשים ביותר לחיזוי, ותוכנית שנשענת על תחזית אחת שבירה.
הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות בתקופה של שקל חזק הוא להבין מה גרם לתזוזה בתיק לפני שמשנים בו משהו. לפעמים התשובה היא "שום דבר בשוק, רק המטבע", וזה מידע שמוביל להחלטות אחרות לגמרי.
שאלות נפוצות
הנה התשובות הקצרות לשאלות שהכי חוזרות אצל משקיעים בתקופה של דולר זול.
האם הפסדתי כסף אם התיק ירד רק בגלל השער?
במונחים שקליים - כן, כל עוד השער נשאר כפי שהוא. אבל ההפסד הופך לממשי רק אם תמכרו ותמירו חזרה לשקלים. אם השער יחזור לרמתו הקודמת, השווי בשקלים יחזור גם הוא, בהנחה שהשוק לא השתנה.
אם אני קונה קרן בשקלים בתל אביב, אני מוגן מהדולר?
לא בהכרח. אם הקרן משקיעה במניות בחו"ל ואינה מגודרת, היא מושפעת מהשער בדיוק כמו קרן שנסחרת בחו"ל. ההגנה מגיעה רק מגידור מטבעי מפורש.
האם קרן מגודרת תמיד עדיפה כשהשקל מתחזק?
בתקופה שבה השקל מתחזק, קרן מגודרת תציג בדיעבד ביצועים טובים יותר. הבעיה היא שאי אפשר לדעת מראש מתי השקל יתחזק ומתי ייחלש. כשהשקל נחלש, הקרן הלא מגודרת היא זו שמרוויחה יותר.
איך אני יודע מה היה השער ביום מסוים?
בנק ישראל מפרסם את השער היציג לכל יום עסקים, ובאתר שלו אפשר לחפש שערים לפי תאריך. זה הנתון שבו כדאי להשתמש כשאתם מחשבים כמה מהשינוי בתיק נבע מהמטבע.
האם שקל חזק משפיע גם על מניות ישראליות?
כן, בדרך עקיפה. חברות יצואניות שמרוויחות בדולרים ומשלמות הוצאות בשקלים נפגעות בדרך כלל כשהשקל חזק, ואילו חברות שמייבאות סחורות עשויות ליהנות מזה. לכן גם תיק שמושקע כולו בתל אביב אינו מנותק מהשער.
מה לגבי מיסוי של רווח שנובע מהשער?
אופן המיסוי של רווח או הפסד שנובע משינוי בשער החליפין בהשקעות במטבע חוץ הוא נושא מורכב, ויש לו כללים ייעודיים. לפני מכירה משמעותית כדאי לבדוק את הכללים העדכניים באתר רשות המסים או מול הגורם שמנהל את החשבון שלכם.
האם כדאי להמתין לפני השקעה עד שהשער "יתייצב"?
אין לשער נקודת יציבות ידועה מראש. המתנה יכולה להתברר כנכונה וגם כשגויה. פריסת ההשקעה על פני כמה מועדים היא דרך מקובלת להפחית את התלות ביום אחד מסוים.
סיכום: מה עושים עם האדום במסך?
חזרנו לרגע שבו פתחתם את האפליקציה וראיתם אדום למרות שהשוק עלה. עכשיו יש לכם את הכלים לפרק את המספר הזה: כמה מהשינוי הגיע מהשוק, וכמה מהשער. בדוגמה שלנו, תיק שעלה 10% בדולרים הראה ירידה של 1.6% בשקלים רק משום שהשקל התחזק מ-3.80 ל-3.40.
השקעה בחו"ל היא תמיד גם השקעה במטבע, והשאלה הנכונה אינה לאן ילך הדולר אלא כמה מהחשיפה הזו מתאימה למטרות שלכם. מי שחוסך למטרה שקלית קרובה צריך לחשוב ברצינות על גידור או על אפיקים שקליים. מי שמשקיע לעשורים יכול לראות בתנודות השער חלק טבעי מהדרך. ובכל מקרה, החלטה שמתקבלת מראש, לפי מטרה ואופק, עדיפה על תגובה לכותרת של היום.
השערים היציגים מתפרסמים מדי יום באתר בנק ישראל, ומסמכי הקרנות מפרטים אם יש בהן גידור מטבעי. אלה שני המקומות הראשונים לבדוק בהם לפני כל שינוי בתיק.
