מאז דצמבר 2017 כל אדם בישראל יכול לקנות מניות או איגרות חוב של חברה פרטית, בשיטה שנקראת מימון המונים הוני. הקנייה נעשית רק דרך פלטפורמה של "רכז הצעה" שקיבל אישור מהרשות לניירות ערך. חברה רשאית לגייס כך עד 4,000,000 ₪, ועד 6,000,000 ₪ אם יש לה דו"ח בדיקה מהרשות לחדשנות ומשקיע מוביל. משקיע עם הכנסה רגילה מוגבל ל-10,000 ₪ בהצעה אחת ול-20,000 ₪ בשנה. אם החברה לא מגייסת את סכום המינימום שקבעה, כל הכסף חוזר למשקיעים.
כסף שנשאר בחשבון העו"ש כמעט לא צובר ריבית, ובחלק מהחודשים העמלות אפילו מקטינות אותו. כל חודש אתם פותחים את פירוט החשבון ומופתעים מחדש. המשכורת נכנסת, הכסף נשאר, אבל במקום לגדול הוא צובר אבק. לצד זה מופיעות עמלות שחלקן בכלל לא מוכרות לכם.
הריבית שבנק ישראל קובע משפיעה על הריבית שהבנקים נותנים בפיקדונות. אבל בעו"ש עצמו הריבית בדרך כלל אפסית. לכן אנשים רבים מחפשים מקום אחר לכסף שלא נדרש להם בחודשים הקרובים.
יש כמה כיוונים. חלק בוחרים אפיק סולידי כמו קרן כספית שקלית. אחרים פונים לשוק ההון ומתחילים בהשקעה במניות של חברות שנסחרות בבורסה. ויש גם אפשרות שלישית, פחות מוכרת: לקנות חלק בחברה פרטית שעדיין לא הגיעה לבורסה.
כן, וזה חוקי לגמרי מאז שהרשות לניירות ערך אישרה מימון המונים הוני בדצמבר 2017. לפני כן, הציבור הרחב לא יכול היה לקנות מניות בחברה פרטית באופן עצמאי. לא היו פלטפורמות מתאימות, והרעיון עוד לא הבשיל.
השינוי פתח לחברות פרטיות דרך לגייס כסף ישירות מהציבור, תמורת מניות או איגרות חוב. בסוף 2017 כבר ראו קמפיינים של גיוס המונים בכל פינה. כל פרויקט צדקה קיבל פרסום משלו. זמרים מתחילים ניסו לגייס כסף לאלבום, והיו מי שביקשו מהציבור עזרה במימון דירה.
אבל בגיוס המונים רגיל, מי שנותן כסף מקבל מתנה, מוצר או תודה. במימון המונים הוני, מי שנותן כסף מקבל חלק בחברה עצמה. זה ההבדל הגדול. אתם לא תורמים, אתם הופכים לבעלי מניות או למלווים של החברה.
מניה של חברה פרטית לא נסחרת בבורסה, ולכן אי אפשר למכור אותה בלחיצת כפתור. כשאתם קונים מניה של חברה ממדד תל אביב 35, יש כל יום קונים ומוכרים. המחיר מתעדכן כל רגע, והחברה מחויבת בדיווחים רחבים לציבור.
בחברה פרטית המצב אחר. אין מחיר יומי, אין מסחר שוטף, וחובת הדיווח מצומצמת יותר. לכן כדאי לראות בהשקעה כזו התחייבות לזמן ארוך.
| נושא | מניה בבורסה | מניה בחברה פרטית דרך רכז הצעה |
|---|---|---|
| איפה קונים | בחשבון מסחר בבנק או בבית השקעות | בפלטפורמה של רכז הצעה מאושר |
| אילו ניירות ערך | מניות, איגרות חוב, תעודות סל ועוד | מניות או איגרות חוב בלבד |
| מכירה | בכל יום מסחר | רק בהנפקה לבורסה, בפירעון איגרת חוב או בעסקה עם משקיע מוביל |
| תקרת השקעה אישית | אין תקרה | 10,000 ₪ להצעה ו-20,000 ₪ בשנה בהכנסה רגילה |
חברה לא יכולה לפתוח קמפיין באתר שלה ולשלוח חומר פרסומי למשקיעים, כי הרשות לניירות ערך מתירה גיוס כזה רק דרך רכז הצעה. רכז הצעה הוא גוף שקיבל הסמכה לנהל גיוסים. דרכו מגישים הצעות באינטרנט, בפלטפורמה ייעודית שבבעלותו.
מי שרוצה לשמש רכז הצעה צריך להפקיד 100,000 ₪ אצל נאמן שהרשות לניירות ערך מכירה בו. הרשות פרסמה "מרשם רכזים" שמפרט את התנאים. לצד ההפקדה משלמים גם אגרת רישום.
יש שלושה תנאים מרכזיים:
רכז ההצעה בודק את החברה ומסנן תרמיות, אבל האחריות על ההחלטה להשקיע נשארת אצלכם. הוא לא יכול לסנן כל סיכון. לכן הרשות קבעה שהוא חייב לוודא שאתם קוראים את כל המידע לפני ההשקעה.
אלה התפקידים העיקריים שלו:
רכז ההצעה חייב לפרסם באתר את הדו"ח השנתי שלו ולהשאיר אותו שם לפחות ארבע שנים. כך אפשר לבדוק איך הפלטפורמה פעלה לאורך זמן, ולא רק לפי הקמפיין שמוצג היום.
באתר תמצאו את כל ההצעות הפתוחות להשקעה. לכל הצעה מופיעים סכומי ההשקעה האפשריים, כמה כסף כבר נאסף, ומה רכז ההצעה בדק לפני שהעלה אותה. מופיע גם מה מקבל כל משקיע תמורת הכסף, ואיך יוצרים קשר עם המפעילים.
בנוסף, רכז ההצעה חייב לפרט כמה נושאים פנימיים:
הדו"ח השנתי מפרט מה קרה בשנה האחרונה. אילו הצעות עלו, לאן הן התגלגלו, והאם היו תרמיות ואיך טופלו.
החברה קובעת סכום מינימום, ואם הוא לא נאסף עד סוף התקופה, כל הכסף חוזר למשקיעים. זה מנגנון הגנה פשוט. אף אחד לא נשאר עם השקעה בחברה שלא הצליחה לגייס את מה שהיא צריכה כדי לפעול.
הגיוס מותר רק לחברה שהתאגדה בישראל. ניירות הערך המותרים הם מניות או איגרות חוב בלבד. רוב החברות שמגיעות לכאן קטנות, והפיקוח עליהן מצד הרשות לניירות ערך מינימלי. לכן לפעמים תצטרכו לסמוך בעיקר על שיקול הדעת של רכז ההצעה, ועל הבדיקה שלכם.
אחרי שרכז ההצעה מאשר את החברה, היא קובעת שני תנאים:
דוגמה: חברה מבקשת לגייס 500,000 ₪ בתוך עשרים ימים. כך נראות שתי התוצאות האפשריות:
| מה קרה בגיוס | הסכום שנאסף | מה קורה לכסף |
|---|---|---|
| היעד הושג תוך 20 יום | 500,000 ₪ ומעלה | הכסף עובר לחברה, המשקיעים מקבלים ניירות ערך |
| היעד לא הושג תוך 20 יום | 450,000 ₪ | כל 450,000 ₪ חוזרים למשקיעים |
כל עוד הקמפיין פתוח, אפשר למשוך את ההשקעה בכל רגע. גם לחברה יש זכות לבטל את הגיוס, כל עוד הוא לא הושלם. אחרי גיוס מוצלח, אף צד לא יכול להתחרט. העסקה הופכת רשמית, ניירות הערך עוברים למשקיעים והכסף עובר לחברה.
התקרה הבסיסית לגיוס היא 4,000,000 ₪, ויש שתי דרכים להעלות אותה במיליון שקל כל אחת. הרשות לניירות ערך קבעה את התקרות כדי לשמור על המשקיעים, ובאותו זמן לעזור לחברות שצריכות כסף.
הדרך הראשונה מיועדת לחברה קטנה שעוסקת בפיתוח. היא יכולה לבקש דו"ח בדיקה מהרשות לחדשנות. אם הרשות בודקת ומעניקה את הדו"ח, מותר לחברה לגייס מיליון שקל נוסף. הסיבה: גורם מוסמך כבר בדק אותה.
הדרך השנייה היא משקיע מוביל. אם חברה מצרפת משקיע כזה, היא רשאית לגייס עוד מיליון שקל.
| מצב החברה | תקרת הגיוס |
|---|---|
| גיוס רגיל | 4,000,000 ₪ |
| עם דו"ח בדיקה מהרשות לחדשנות | 5,000,000 ₪ |
| עם משקיע מוביל | 5,000,000 ₪ |
| עם דו"ח בדיקה וגם משקיע מוביל | 6,000,000 ₪ |
משקיע מוביל הוא גוף או אדם עם ניסיון מוכח בהשקעות, שמשקיע לפחות 10% מכל הסכום שהשקיעו שאר המשקיעים. קרן הון סיכון היא דוגמה טובה. אבל גם אדם פרטי יכול להיחשב משקיע מוביל, אם הוא עומד בתנאים.
אלה התנאים לאדם פרטי:
כשמשקיע כזה שם את הכסף שלו בחברה, זה משמש מעין תו איכות. לכן החברה מקבלת אישור לגייס יותר.
אדם עם הכנסה רגילה רשאי להשקיע עד 10,000 ₪ בהצעה אחת, ועד 20,000 ₪ בכל ההצעות יחד בשנה. התקרה השנתית כוללת את כל רכזי ההצעה. אי אפשר לעקוף אותה בפיצול בין כמה פלטפורמות.
הרשות לניירות ערך חילקה את המשקיעים לפי הכנסה שנתית. ככל שההכנסה גבוהה יותר, התקרה עולה:
| הכנסה שנתית | תקרה להצעה אחת | תקרה שנתית בכל הפלטפורמות |
|---|---|---|
| נמוכה מ-350,000 ₪ | 10,000 ₪ | 20,000 ₪ |
| 350,000 עד 750,000 ₪ | 30,000 ₪ | 30,000 ₪ |
| 750,001 עד 1,200,000 ₪ | 5% מההכנסה השנתית | 5% מההכנסה השנתית |
אותה הצעה יכולה להיות פתוחה לכולם, אבל כל משקיע מגיע אליה עם תקרה אחרת לפי ההכנסה שלו. שלוש דוגמאות ממחישות את זה.
זוג בשנות השלושים מחדרה. היא גננת, הוא טכנאי מיזוג. הוא מרוויח 12,000 ₪ בחודש, כלומר 144,000 ₪ בשנה. יש להם 70,000 ₪ בחיסכון, ואחד מהם התלהב מחברה שמפתחת אפליקציה לניהול גנים. הוא רצה לשים בה 25,000 ₪.
מהנדס בן 52 מרחובות מרוויח 75,000 ₪ בחודש, כלומר 900,000 ₪ בשנה. ואחות אחראית שמשלבת עבודה נוספת מגיעה ל-40,000 ₪ בחודש, כלומר 480,000 ₪ בשנה.
| משקיע | הכנסה שנתית | רצה להשקיע | מותר בפועל |
|---|---|---|---|
| טכנאי מיזוג מחדרה | 144,000 ₪ | 25,000 ₪ בהצעה אחת | 10,000 ₪ בהצעה, 20,000 ₪ בשנה |
| אחות אחראית | 480,000 ₪ | 40,000 ₪ | 30,000 ₪ בשנה |
| מהנדס מרחובות | 900,000 ₪ | 60,000 ₪ | 45,000 ₪ בשנה |
בפועל, הזוג מחדרה יכול לשים 10,000 ₪ באפליקציה, ולהשאיר את שאר החיסכון באפיק אחר. כך גם אם החברה תיכשל, נפגע רק חלק קטן מהחיסכון שלהם.
לפני כל השקעה כדאי לקרוא שלושה דברים: את ההצעה עצמה, את פרטי החברה ואת המצב הכספי שלה. זה נשמע מובן מאליו, אבל רבים מסתפקים בסרטון הקמפיין ובכמה שקופיות.
אלה הפרטים שצריכים להופיע:
כדאי לקרוא גם על הבעלים, על המנכ"ל ועל הצוות שסביבו. אנשים מוכרים או בעלי ניסיון רב יכולים לחזק את הביטחון בהשקעה. אבל גם צוות מרשים לא מבטיח הצלחה.
הסיכונים והמגבלות מפורטים במסמכי החברה שמועלים לאתר של רכז ההצעה. החברה חייבת לדווח על מכירה של נכסים חיוניים ועל השקעות עתידיות של גורמים שונים. היא חייבת לדווח גם על כל מידע אחר שעלול לסכן את המשקיעים.
חשוב לזכור: הרשות לניירות ערך לא מפקחת על המכירה עצמה. ניירות הערך שייכים לחברה פרטית ולא ציבורית. הם לא נסחרים בבורסה, והאכיפה עליהם מצומצמת.
מרגע שהגיוס הושלם, אתם בעלי מניות או מחזיקי איגרות חוב של החברה, והיא חייבת לעדכן אתכם דרך רכז ההצעה. אתם רוצים לדעת על חילופי תפקידים, על מכירות, על השקעות חדשות ועל שינויים בשווי. זו זכות שלכם.
החברה מחויבת לשלוח דיווחים קבועים. ביניהם דוחות שנתיים, מאזן כספי ועדכונים על בעלי תפקידים שמתחלפים.
איגרת חוב נפרעת במועד שנקבע מראש, אבל מניה אפשר למכור רק כשנוצרת הזדמנות. איגרת חוב היא בעצם הלוואה לחברה, ולכן יש לה תאריך סיום. למניה אין מועד כזה, והיא יכולה להחזיק שנים.
יש שלוש דרכים עיקריות לצאת מההשקעה:
רווח ממכירת מניות חייב במס רווחי הון. את הכללים והשיעורים מפרסמת רשות המסים, ושווה לבדוק אותם לפני המכירה.
ברוב הפלטפורמות החברה המגייסת משלמת את העמלה, ובחלק מהן גם המשקיע משלם כשהוא מוכר או קונה במסחר. העמלות המופיעות כאן הן כפי שהפלטפורמות פרסמו. לפני השקעה כדאי לבדוק באתר של כל פלטפורמה אם משהו השתנה.
| פלטפורמה | מי משלם | גובה העמלה |
|---|---|---|
| ExitValley | המשקיע, כשהוא מוכר ניירות ערך | 3% מסכום המכירה |
| Pipelbiz | החברה המגייסת | 7% מהגיוס |
| Kanyata | המשקיע במסחר, והחברה בגיוס | 2.75% למשקיע; 7% ועוד עד 2.5% סליקה לחברה |
| Fundit | החברה המגייסת | 4% באיגרות חוב, 5% במניות |
מקור: העמלות כפי שפורסמו באתרי הפלטפורמות; את רשימת רכזי ההצעה המאושרים מפרסמת רשות ניירות ערך ().
ExitValley גובה מהמשקיעים 3% רק כשהם מוכרים את ניירות הערך שלהם. הפלטפורמה פותחה בישראל על ידי אנשים שעבדו בחברות הזנק. הם רצו לתת לציבור הרחב חלק בהצלחות האפשריות של חברות כאלה.
הפלטפורמה מחלקת את סכום ההשקעה המבוקש ל-35 משתתפים. כל אחד מהם נדרש להשקעת מינימום בהתאם לסכום הראשוני.
Pipelbiz הייתה פלטפורמת הגיוסים הראשונה שאושרה לפעול בישראל, והיא לא גובה כסף מהמשקיעים. החברה המגייסת משלמת לה 7% מהגיוס. לפי נתונים שהפלטפורמה פרסמה, היו בה מעל 36 גיוסים מוצלחים. דרכה בוצעו השקעות של כמעט 48,000,000 ₪, ומעל 4,500 משקיעים השתתפו.
יש בה הצעות בתחומי הרפואה, ההייטק ותחומים נוספים. בכל הצעה סכומי ההשקעה שונים.
ב-Kanyata אין עמלה על הצטרפות להצעה, אבל קנייה או מכירה של ניירות ערך דרך הפלטפורמה עולה 2.75% מסכום העסקה. הפלטפורמה עובדת בשיטה של הצעת מניות וניירות ערך להמונים, כרכז הצעה מאושר. אפשר למצוא בה השקעות מתחומים שונים.
לחברות העמלה היא 7%. בנוסף יש עמלות סליקה, כלומר עלות העברת הכסף, שיכולות להגיע עד 2.5% מכל הסכום שגויס.
ב-Fundit רק מי שהוגדר "לקוח כשיר" יכול בכלל לראות את ההצעות באתר. הפלטפורמה הוקמה בשיתוף של Headstart, שמוכרת מתחום גיוס ההמונים, ושל IBI, שמוכרת למשקיעים בשוק ההון.
רק אחרי אישור של הנהלת האתר המשקיעים רואים את ההצעות. הפלטפורמה לא גובה כסף מהמשקיעים. החברות משלמות 4% על עסקאות של איגרות חוב ו-5% על עסקאות של מניות.
ב-Together רק החברה המגייסת משלמת, והתשלום נקבע לפי היקף הגיוס, גודל החברה ופרמטרים נוספים. הפרטים נקבעים בפגישה בין החברה לנציג הפלטפורמה, ולכן אין לה עמלה קבועה בטבלה.
בין הקמפיינים שהצליחו דרכה: כיסא גלגלים רובוטי שמאפשר למשותקים לנוע בגובה של אדם הולך, ומכירת יחידות נדל"ן במנהטן. אפשר להצטרף כמשקיע רגיל או למועדון של משקיעים מובילים.
אצל משקיע שמוכר מניות ב-16,000 ₪, ההבדל בין הפלטפורמות יכול להגיע לכמה מאות שקלים. נחזור לזוג מחדרה. נניח שהשקיעו 10,000 ₪, ואחרי כמה שנים המניות שוות 16,000 ₪ ונמכרות.
| פלטפורמה | עמלה למשקיע על מכירה של 16,000 ₪ |
|---|---|
| ExitValley | 480 ₪ |
| Kanyata, מכירה דרך הפלטפורמה | 440 ₪ |
| Pipelbiz | 0 ₪ |
| Fundit | 0 ₪ |
גם בצד החברה ההבדלים גדולים. חברת מזון קטנה שמגייסת 2,000,000 ₪ תשלם ל-Pipelbiz עמלה של 140,000 ₪. ב-Fundit, בגיוס מניות, היא תשלם 100,000 ₪. ב-Kanyata היא תשלם 140,000 ₪, ועוד עד 50,000 ₪ סליקה. העמלה הזו יוצאת מהכסף שגויס, כלומר פחות כסף נשאר לפיתוח העסק.
מימון המונים הוני פותח אפיק חדש, אבל הסיכון בו גבוה מזה של השקעה מפוזרת בבורסה. כדאי להכיר את שני הצדדים לפני שמחליטים.
היתרונות המרכזיים:
הסיכונים המרכזיים:
מי שרוצה לבנות תיק יציב, מחזיק בדרך כלל את רוב הכסף באפיקים מפוזרים. למשל תעודות סל שעוקבות אחרי מדד, או קרנות נאמנות גמישות. השקעה בחברה פרטית מתאימה יותר כחלק קטן בצד.
הטעות הנפוצה ביותר היא לשים את כל הכסף בחברה אחת שנראית מבטיחה. גם אם התקרה מאפשרת 10,000 ₪, לא חייבים להגיע אליה בהצעה הראשונה.
טעויות נוספות שחוזרות על עצמן:
קראו גם: שלד בורסאי - Public shell
אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שבודק השקעה בחברה פרטית בפעם הראשונה. התשובות מבוססות על הכללים שקבעה הרשות לניירות ערך.
לא, רק חברה שהתאגדה בישראל רשאית לגייס במימון המונים הוני. בנוסף, היא חייבת לעבור דרך רכז הצעה מאושר. היא יכולה להציע רק מניות או איגרות חוב.
אם סכום המינימום לא נאסף בזמן שנקבע, כל הכסף חוזר למשקיעים. זה נכון גם אם חסר רק חלק קטן מהיעד. בדוגמה של גיוס של 500,000 ₪, גם 450,000 ₪ שנאספו חוזרים במלואם.
החברה בוחרת משך גיוס של בין חמישה ימי עסקים לתשעים ימים. בתקופה הזו אפשר להצטרף ואפשר גם לבטל השקעה.
זה תלוי בפלטפורמה, כי חלק גובות רק מהחברה וחלק גובות גם מהמשקיע. ב-Pipelbiz וב-Fundit המשקיע לא משלם. ב-ExitValley משלמים 3% במכירה, וב-Kanyata 2.75% על קנייה או מכירה במסחר דרך הפלטפורמה.
הרשות לניירות ערך מפקחת על רכזי ההצעה, אבל הפיקוח על החברות הקטנות עצמן מינימלי. לכן הבדיקה של רכז ההצעה והקריאה שלכם במסמכים הם קו ההגנה העיקרי.
כן, אבל רק אם ההכנסה השנתית שלכם גבוהה מ-350,000 ₪. בין 350,000 ל-750,000 ₪ התקרה היא 30,000 ₪ בשנה. בין 750,001 ל-1,200,000 ₪ התקרה היא 5% מההכנסה השנתית.
אם הכסף שלכם יושב בעו"ש ומחכה, מימון המונים הוני הוא עוד דרך להפעיל אותו, אבל דרך שמתאימה רק לחלק קטן מהחיסכון. מאז 2017 אפשר לקנות מניות או איגרות חוב של חברה פרטית, דרך רכז הצעה מאושר בלבד.
הכללים ברורים. חברה מגייסת עד 4,000,000 ₪, ועד 6,000,000 ₪ עם דו"ח בדיקה ומשקיע מוביל. משקיע בהכנסה רגילה מוגבל ל-10,000 ₪ להצעה ול-20,000 ₪ בשנה. אם היעד לא הושג, הכסף חוזר. ואחרי שהגיוס נסגר, אי אפשר להתחרט, וקשה למכור עד הנפקה או עסקה של משקיע מוביל.
לכן, לפני שמשקיעים, קוראים את הדוחות, בודקים את רכז ההצעה ומחשבים את העמלות. ובעיקר, שמים כאן רק כסף שאפשר לחיות בלעדיו שנים.
הכללים על רכזי הצעה ועל תקרות ההשקעה נקבעו על ידי הרשות לניירות ערך. המקורות הבאים שימשו להשלמת המידע על ריבית, מס ומסחר בבורסה.
כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.