תיק השקעות מומלץ - סקירה לקראת שנת 2021

מה הפך את 2021 לשנה חריגה בשוק ההון

שנת 2021 נפתחה עם ירושה של ארבעה אירועי מפתח שלא התרחשו יחד בשנים האחרונות: משבר בריאות עולמי, הדפסת כסף בהיקף חסר תקדים, פריצה של סקטורים שלא היו קיימים קודם, וכניסה המונית של משקיעים חדשים לשוק. לכך נוספה החלפת שלטון בבית הלבן, שמשנה את סדרי העדיפויות התקציביים של הכלכלה הגדולה בעולם. כל אחד מהגורמים האלה, לבדו, מספיק כדי להזיז שווקים. יחד הם יוצרים סביבה שבה הכללים הישנים של בניית תיק לא בהכרח עובדים.

מכאן גם חוזר לחיים הוויכוח הישן על אסטרטגיית ההשקעה. מצדדי המדדים טוענים שבועתיות השוק עלולה להותיר משקיעים ששכרם יצא בהפסדם. מנגד, יש הסבורים שדווקא עכשיו נפתחה הזדמנות לרכוש מניות של חברות שנמחקו זמנית, או של חברות שמובילות מהפכה טכנולוגית אמיתית.

למה סקירה סקטוריאלית עדיפה על תחזית נקודתית

אף אחד לא יודע לתזמן את השוק, אבל כן אפשר למפות אילו ענפים נפגעו מהמשבר, אילו הרוויחו ממנו, ואילו תלויים בהחלטה רגולטורית שטרם התקבלה. מיפוי כזה הוא הבסיס לכל דיון על פיזור. הוא לא מבטיח דבר, אבל הוא מונע ריכוז יתר בסיפור אחד. מי שמחפש הבנה רחבה יותר של האפשרויות העומדות בפניו יכול להתחיל מסקירת אפיקי השקעה הקיימים בשוק, ורק אחר כך לרדת לרזולוציה של סקטורים.

💡 טיפ זהב למשקיע: לפני שאתם בוחרים מניה, הגדירו כמה כסף אתם מוכנים להפסיד ולא להזדקק לו בשלוש השנים הקרובות. הסכום הזה, ולא יותר, הוא גבול החשיפה שלכם לסקטורים תנודתיים.

משבר הקורונה ומועד סיומו

ההבדל המרכזי בין תחילת 2020 לתחילת 2021 אינו בנתוני התחלואה אלא בקיומם של חיסונים, ובהסתגלות של הכלכלה לפעילות לצד המגפה. בתחילת 2020 שררה אווירת נכאים: שיתוק כלכלי, אובדן מקומות עבודה, עצירת חיים, ותעשיות שלמות - תעופה ותיירות בראשן - שנעצרו לחלוטין. בתחילת 2021 נכנס למשוואה גורם חדש: פוטנציאל שיקומי.

יחד עם זאת, השאלה מתי בדיוק ייגמר המשבר נותרה פתוחה. לא ברור כיצד ייקלטו החיסונים במדינות השונות, מה תהיה עמידותם בפועל, וכיצד הם יתמודדו עם מוטציות של הנגיף. משקיע שבונה תיק סביב הנחה של חזרה מלאה לשגרה בתוך רבעון אחד לוקח על עצמו סיכון תזמון.

החיסון כאבן בוחן לשוק ההון

חברות התרופות הציגו חיסונים ביעילות של כ-95%, בעוד ההערכות המוקדמות דיברו על טווח של 60% עד 75% בלבד. הפער הזה הוא שהצית את גל העליות בסקטורים שנפגעו. ההיגיון פשוט: כל בשורה חיובית על התקדמות בחיסון מתורגמת מיד לציפייה לחזרת ביקושים במלונאות, בתעופה, בקזינו, בשייט ובאירועים. יש יסוד סביר להניח שהשוק ימשיך להגיב באותה צורה גם להצהרות הבאות.

סקטור התעופה - מניות שנמחקו ומה צפוי הלאה

מניות התעופה האמריקאיות צנחו בעשרות אחוזים במהלך המשבר, וחלקן מחקו יותר מ-50% מערכן. אמריקן איירליינס (AAL), דלתא (DAL) ויונייטד איירליינס (UAL) הן הדוגמאות הבולטות. AAL נסחרה ב-12.2.2020 בכ-30.5 דולר למניה, ובתוך שלושה שבועות בלבד מחקה כ-66% משוויה - והיא עדיין רחוקה מאוד מהרף שקדם למשבר.

המשמעות היא שמניות שנחשבו יקרות נסחרות היום במחירים שלפני שנה נראו דמיוניים. משקיע עם הון פנוי רואה כאן הזדמנות שעשויה להחזיר את עצמה, גם אם ההחזר יתעכב בגלל קצב חיסונים איטי מהצפוי. לצד זאת יש לזכור שחלק מהחברות גייסו חוב כבד כדי לשרוד, וחוב כזה מכביד על הרווחיות גם כשהטיסות חוזרות.

גורם נוסף לעידוד בהקשר הזה הוא ההתנהלות הזהירה של חלק מהחברות, ובראשן אמריקן איירליינס, וכן החזרתו לתפקוד של מטוס הבואינג 787, שנפסל לשימוש עוד לפני הקורונה ופסילתו פגעה בערך המניה.

מניה בודדת או קרן סל על הענף

מי שלא רוצה להמר על חברת תעופה אחת יכול להיחשף לענף כולו דרך ETF סקטוריאלי שמאגד בתוכו כמה חברות. ההבדל מהותי: בקריסה של חברה בודדת מפסידים הכול, בעוד בקרן סל ההפסד מתפזר. מנגד, אם דווקא החברה החזקה בענף מזנקת, קרן הסל תיתן תשואה נמוכה יותר מהמניה הבודדת. זו בדיוק ההחלטה שמפרידה בין ספקולציה לבין ניהול תיק.

💡 טיפ זהב למשקיע: חשיפה לסקטור שנפגע היא חשיפת התאוששות, לא חשיפת ליבה. גם מי שמאמין בענף לא אמור להקצות לו את רוב התיק.

הרכב החשמלי - כוכבת 2020

מניית טסלה (TSLA) עלתה בכ-700% במהלך 2020 והגיעה לרף של כ-695 דולר למניה. כוכבות השנה היו ללא ספק החברות שעוסקות, במישרין או בעקיפין, בייצור רכבים חשמליים. מדובר בשינוי תפיסתי: השוק תמחר אותן לא כיצרניות רכב אלא כחברות טכנולוגיה.

הבשורה בענף מתחלקת לשניים. מצד אחד, יצרניות ותיקות כמו פג'ו ומרצדס מוציאות דגמים שפועלים בטעינה חשמלית. מצד שני, גולת הכותרת מגיעה מטסלה ומהמתחרות הסיניות - ניו, אקספנג ולי אוטו - ונוגעת להפעלת בינה מלאכותית שמאפשרת לרכבים לתקשר באופן אוטונומי. משמעות הדבר היא קיצור פקקי תנועה, מניעת תאונות, ושינוי מהותי באופן שבו נעשה שימוש ברכב.

הצמיחה מגולמת במכירות אמיתיות

חברות הענף מפרסמות דוחות המצביעים על עלייה מתמדת בכמות הרכבים הנמכרת, ברווח למניה וברווח התפעולי, כאשר ניו (NIO) הכתה את התחזיות שלושה רבעונים ברצף. לכך מתווספים דיווחים תכופים על חוזים להקמת עמדות טעינה ולייצור סוללות ייחודי, שהופכים את החזון לאפשרי יותר בכל שנה שעוברת. כלומר, לפחות חלק מהעלייה נשען על נתונים תפעוליים ולא רק על סיפור.

הסיכון הרגולטורי בחברות הסיניות

החברות הסיניות בענף נחשדו באי סדרים פיננסיים במסגרת בדיקה שנעשתה בעניינן בבורסה בניו יורק, והעמימות בתגובותיהן כבר גבתה מחיר מערך המניה. ניו הכחישה את החשדות וטענה שאין לה מה להסתיר, בעוד מקבילותיה נשמעו מעורפלות יותר. ארבע החברות שהוזכרו - טסלה, ניו, אקספנג ולי אוטו - צמחו כל אחת במאות אחוזים בשנה האחרונה, אך התפתחות ההליכים הבירוקרטיים והמשפטיים סביב הסיניות מוסיפה שכבת סיכון שאינה קיימת באמריקאית.

💡 טיפ זהב למשקיע: כשחברה נסחרת בבורסה אחת ופועלת תחת רגולציה של מדינה אחרת, בדקו מי אחראי לאמת את הדוחות. סיכון שקיפות הוא סיכון שלא מופיע בגרף.

היחלשות הנפט מול התחזקות החשמל

הגורם שעלול להיכוות מהעלייה של הרכב החשמלי הוא סקטור האנרגיה המתכלה, ובראשו הנפט. ככל שהשימוש בחשמל מתרחב, הביקוש לנפט צפוי לרדת - במיוחד מפני שחשמל אפשר להפיק ממקורות זולים ונוחים יותר משינוע מכליות מאזורים רחוקים במפרץ הערבי או מקצוות תבל.

סימן נוסף לכיוון הזה מגיע מחצי האי ערב. ערב הסעודית הגדירה לעצמה מטרה להפוך את ההכנסות מנפט להכנסות שוליות יותר עד שנת 2030, כצעד שנועד להקטין את התלות במשאב מתכלה ומזהם. כשהיצרנית הגדולה עצמה מתכננת יציאה מהתלות, קשה לבנות תזה ארוכת טווח על הצד השני של המשוואה. לכן תיק השקעות מומלץ לתקופה הזו יהיה, ככל הנראה, כזה שלא נשען על רכיבי נפט משמעותיים.

לגליזציה כחול לבן והשפעתה על התיק

בישראל פועלות כבר היום חברות שמייצרות קנאביס רפואי ולמטרות פנאי, ורוב התוצר נשלח לשווקים זרים כמו קנדה וקליפורניה. המשמעות היא שמדובר בתעשייה בנויה ופעילה, שכל מה שדרוש לה כדי להכפיל את היקף פעילותה הוא אישור מחוקק להסדרת צריכה למטרות פנאי גם בשוק המקומי.

הפוטנציאל נובע מגודל השוק: ההערכות מדברות על למעלה מ-2,000,000 ישראלים שצורכים קנאביס בצורה כזו או אחרת על בסיס שבועי. מנגד, חוסר היציבות הפוליטי מטיל צל כבד על היתכנות המהלך, ולא ברור אם וכאשר הוא ייצא לפועל. התנועה האיטית אך היציבה בכיוון הזה, לצד הקושי של גופי האכיפה למנוע צריכה, מגדילים את הסיכוי שהמחוקק יסדיר את התחום כדי לגבות ממנו מס.

באוקטובר 2020 פורסם כי עתיד לקום בבורסה בתל אביב מדד קנאביס שמורכב מחברות קנאביס ישראליות. מדד כזה מאפשר חשיפה לענף כולו במקום בחירה בין חברות בודדות - וזו בדיוק הגישה שמאפיינת ניהול תיקי השקעות מסודר, שמעדיף חשיפה מפוזרת על פני הימור נקודתי.

💡 טיפ זהב למשקיע: השקעה שתלויה בהחלטת חקיקה אינה השקעה בחברה אלא הימור על לוח זמנים פוליטי. התאימו את גודל הפוזיציה לרמת אי הוודאות הזו.

רוחות חדשות בוושינגטון

בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית שינתה את סדר העדיפויות התקציבי, בעיקר בכל הנוגע לסקטור האנרגיה ולהולכתו לכיוונים ירוקים. הבחירה הייתה שנויה במחלוקת, ומשקיעים רבים המתינו לתוצאה לפני שביצעו את השקעותיהם. ביידן הצהיר עוד קודם לכן על רפורמות משמעותיות, שרובן נוגעות לאנרגיה נקייה - סיבה נוספת להיזהר מחשיפה גבוהה לנפט.

אנרגיה ירוקה - מדד TAN

בששת השבועות שלאחר בחירתו של ביידן רשם מדד האנרגיה הסולארית TAN עלייה של כמעט 40%. הציפייה היא שהמגמה תימשך לאור הרפורמות והמכרזים הגדולים שהממשל הפדרלי צפוי להעניק לחברות בתחום. חשוב לזכור שעלייה כזו כבר מגלמת חלק מהציפיות, כך שמי שנכנס אחריה משלם מחיר גבוה יותר על אותה תזה.

מודרניזציה ושירותי ענן - מדד CLOU

מדד החברות שמעניקות שירותי ענן (CLOU) עלה ב-22.4% מאז 3.11.2020. הממשל שואף לקדם דיגיטציה של השירותים הציבוריים בארצות הברית, ומהלך כזה מתבצע ברובו דרך ספקיות תשתית ענן. זהו סקטור שנהנה משני כיוונים בו זמנית: הזמנות ממשלתיות מצד אחד, ומעבר מואץ של העסק הפרטי לעבודה מרחוק מצד שני.

2020 כשנת ההנפקות

בשנה החולפת הונפקו 404 חברות בבורסה האמריקאית - מספר שיא של 20 שנה בכמות ההנפקות החדשות. מדד ההנפקות IPO, שמכיל מניות שהונפקו בשנתיים האחרונות, רשם ביצועים מרשימים במיוחד. חברות שפרצו במהירות, כמו מודרנה, זום ואובר, תרמו לו תשואות גבוהות, ולצידן נכנסו למדד ענקיות כמו אייר בי אנד בי ודור דאש.

תעודת הסל IPO רשמה תשואה של כ-94% מפברואר 2020. כלומר, אף שצנחה יחד עם כלל השוק בפרוץ המשבר, היא כיסתה את הפער ועלתה לשווי שהוא כמעט כפול מזה שקדם למשבר. נמדוד את הביצועים משיא המשבר, ונקבל צמיחה של כ-200% מנקודת השפל.

הנתון הזה מרשים, אבל הוא גם אזהרה: הנפקות נוטות להגיע בגלים, והגל הגדול ביותר מגיע בדרך כלל כשהתיאבון לסיכון בשיאו. מי שנכנס לתחום דרך השקעות קטנות ומדורגות, במקום סכום אחד גדול, מפחית את הסיכון של כניסה בדיוק בנקודה הלא נכונה.

טבלת ביצועים - מי עלה ומי ירד

הטבלה מרכזת את שיעורי השינוי המרכזיים בסקטורים שנסקרו, לפי נתוני סוף 2020 ותחילת 2021. היא נועדה להמחיש את גודל הפערים בין ענפים באותה שנה עצמה, ולא לשמש תחזית קדימה.

מקור: נתוני מדדים ודיווחי חברות בורסאיות, הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדי הבורסה, נבדק ב-19.09.2026.

נתוני המאקרו שמאחורי המספרים

הצמיחה השלילית ברבעון השני של 2020 בארצות הברית עמדה על 32.9%, החריפה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. במקביל, כ-25% מכלל הדולרים שקיימים בעולם הודפסו בשנה אחת, בעוד שער הדולר נע במהלך אותה שנה בין 3.67 ל-3.2 שקלים - ירידה של כ-11% בלבד. הפער בין היקף ההדפסה לבין התגובה בשער החליפין הוא אחד הנתונים שמדליקים נורות אדומות אצל משקיעים זהירים.

אליה וקוץ בה - סימני בועה

בתחילת 2021 נראה השוק בעיני רבים כשוק בועתי, שממחזר נתונים ומדליק נורות אדומות שנראו לאחרונה לפני משבר הדוט קום והשפל הגדול של שנות ה-30. לאורך המשבר התעקש הנשיא דאז דונלד טראמפ להמשיך ולהזרים כספים לשוק ולהקצות הון רב לתמיכה במגזר העסקי והפרטי. הצעדים האלה תמכו במחירי הנכסים בזמן שהכלכלה הריאלית התכווצה.

לכך מתווספים שלושה גורמים: זרימה של משקיעים חדשים וחסרי ניסיון לשוק, ירידה אפשרית ובלתי נמנעת בערך הדולר, ועליות דרמטיות שלא הלמו את נתוני התחלואה. מי שסבור שהתמונה הזו בועתית, סבור גם שהיא עלולה להתנפץ בהתראה קצרה.

על השאלה מתי זה יקרה אין אדם שיכול לענות במדויק. לכן ייתכן שנכון להמתין פרק זמן, לראות כיצד קליטת החיסון משפיעה על השוק, ולא להשליך את היהב במחירי שיא רק כדי לגלות שעמדתם על פסגת ההר רגע לפני הירידה. מי שמעדיף בכל זאת להישאר בשוק עם פרופיל סיכון נמוך יותר יכול לבחון מסלולי השקעה סולידית כחלק מהתיק.

💡 טיפ זהב למשקיע: כניסה מדורגת לשוק - למשל אותו סכום קבוע מדי חודש - מנטרלת את הצורך לנחש תזמון. היא לא מבטיחה רווח, אבל היא מבטלת את הסיכון של כניסה בנקודה אחת ולא נכונה.

האפיק הבטוח - S&P 500 מול Nasdaq

רבים טוענים שאמפירית הוכח כי תשואת מדד רחב כמו S&P 500 עדיפה לאורך זמן על רוב המניות הבודדות המקבילות לו, ובסיכון נמוך יותר. הסימוכין לכך נמצא בהתאוששות המרשימה של המדד: למרות הנפילה הדרמטית במרץ, הוא רשם עלייה של 11% מעל הרמה שקדמה למשבר, וכ-65.7% מנקודת השפל.

דווקא בתקופה שבה לא ברור כיצד ינהג השוק, השקעה במדד יציב ומבוזר עשויה להיות חלופה הולמת עבור מי שצפוי לדרוש את כספו בטווח קצר יחסית. יחד עם זאת, יש לשים לב לנקודה מהותית: חמש חברות מפתח - פייסבוק, אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואפל - מהוות לא פחות מ-20% מכלל המדד.

האם Nasdaq הוא חלופה טובה יותר

יש הסבורים שהסיבה היחידה שהמדד הרחב לא כשל בשנה הזו היא העלייה המטאורית של חברות הטכנולוגיה, ולכן חשיפה למדד מצומצם כמו Nasdaq עשויה להיות אלטרנטיבה. הרעיון הוא להיחשף לחלקים החזקים של S&P 500 בלי לכרוך בהם את החלקים החלשים של הכלכלה. החיסרון ברור: ריכוזיות גבוהה יותר בסקטור אחד, ותנודתיות גדולה יותר כשהסקטור הזה יורד. מי שמתלבט בין ניהול עצמי לבין מסירת ההחלטות לגורם מקצועי ימצא השוואה רלוונטית בסקירת ניהול תיקים בבית השקעות.

איך מרכיבים תיק בפועל - דוגמה בשקלים

הדרך המעשית להפוך סקירה סקטוריאלית לתיק היא לקבוע אחוזי הקצאה מראש, ולא להוסיף רכיב בכל פעם שמתפרסמת כותרת חיובית. נניח, לשם המחשה חשבונית בלבד, תיק בהיקף 300,000 שקלים. הקצאה של 60% לליבה מפוזרת היא 180,000 שקלים. 15% לסקטורים שנפגעו מהמשבר הם 45,000 שקלים. 15% נוספים למגמות צמיחה - רכב חשמלי, ענן, אנרגיה ירוקה - הם עוד 45,000 שקלים. 10% שנשארים נזילים הם 30,000 שקלים.

המספרים האלה אינם המלצה אלא שלד להמחשה. עיקר העניין הוא שהסכום המוקצה לכל רכיב נקבע לפני הקנייה, ולא אחריה. תיק שנבנה כך ניתן לאיזון מחדש פעם או פעמיים בשנה, כשהמשקולות סוטות מהתכנון.

העלויות שאוכלות את התשואה

בתיק של 300,000 שקלים, דמי ניהול של 0.7% בשנה שווים 2,100 שקלים, וגם עמלת קנייה של 0.1% על פעולה בסך 45,000 שקלים היא 45 שקלים בכל כיוון. בסכומים קטנים העמלות המינימליות הן שמכריעות, ולכן מסחר תכוף בתיק צנוע יכול למחוק חלק ניכר מהתשואה. מי שמנהל סכום קטן ימצא התייחסות ממוקדת לנושא בסקירת ניהול תיק השקעות קטן, והשוואת עלויות בין גופים היא חלק מרכזי בשאלה איך לבחור בית השקעות.

המס על הרווח

על רווח הון מניירות ערך חל בישראל מס בשיעור 25% על הרווח הריאלי, לפי כללי רשות המסים. משמעות הדבר שרווח של 20,000 שקלים מצטמצם לכ-15,000 שקלים לאחר מס. בתכנון תיק, ובעיקר כשמדובר במימוש רווחים מהיר אחרי עלייה חדה, נכון לחשב את התשואה נטו ולא ברוטו. עבור חלק מהמשקיעים ההשוואה בין מכשירים שונים מבחינת מיסוי ונזילות רלוונטית במיוחד, כפי שמוסבר בסקירה קופת גמל להשקעה או תיק השקעות.

💡 הערה חשובה מהמערכת: כל הנתונים במאמר זה מתארים את מצב השוק בסוף 2020 ובתחילת 2021. הם משמשים להמחשת סדרי גודל והיסטוריה, ואינם מעידים על ביצועים עתידיים.

חמש טעויות נפוצות

רוב ההפסדים של משקיעים חדשים אינם נובעים מבחירת מניה שגויה אלא מהתנהגות שגויה סביב אותה מניה. אלה החזרות הנפוצות ביותר שנצפו בגל המשקיעים החדשים של 2020:

• רדיפה אחרי מניה שכבר עלתה מאות אחוזים - כניסה אחרי עלייה של 700% היא כניסה למחיר שכבר מגלם ציפיות גבוהות.
• ריכוז יתר בסקטור אחד, גם אם הוא מבטיח, במקום פיזור על פני כמה ענפים ומטבעות.
• שימוש בכסף שנדרש בטווח הקצר, מה שמאלץ למכור דווקא בירידות.
• התעלמות מעלויות: עמלות מינימום, דמי ניהול והמרות מטבע מצטברות לאחוזים שלמים בשנה.
• קבלת החלטות לפי כותרות יומיות במקום לפי תוכנית שנקבעה מראש.

💡 טיפ זהב למשקיע: כתבו לעצמכם בדף אחד למה קניתם כל נכס ובאיזה תנאי תמכרו אותו. ביום של ירידה חדה הדף הזה שווה יותר מכל ניתוח.

שאלות נפוצות

להלן התשובות לשאלות שחוזרות על עצמן בכל דיון על הרכבת תיק בתקופה תנודתית.

עדיף מניות בודדות או קרנות סל

קרן סל מפזרת את הסיכון על פני עשרות חברות, ולכן היא הכלי המקובל למי שאינו עוקב אחרי דוחות כספיים באופן שוטף. מניה בודדת יכולה להניב תשואה גבוהה בהרבה, אך גם למחוק את ההשקעה. בתקופה שבה יש אי ודאות סקטוריאלית גבוהה, קניית הענף כולו במקום ניחוש החברה המנצחת היא הגישה השמרנית יותר.

האם כדאי להמתין עם הכניסה לשוק

אין אדם שיודע לנבא את נקודת הכניסה האופטימלית, ולכן הפתרון המקובל הוא פריסה של ההשקעה על פני תקופה ולא כניסה בבת אחת. המתנה מלאה בצד עלולה להחמיץ עליות, וכניסה מלאה בשיא עלולה לתפוס ירידה. פריסה מפחיתה את שני הסיכונים גם יחד.

כמה כסף צריך כדי להתחיל

אפשר להתחיל גם בסכומים נמוכים, אך ככל שהסכום קטן יותר כך משקל העמלות המינימליות גדל ומכרסם בתשואה. לכן במסלול של סכומים קטנים עדיף לצמצם את מספר הפעולות ולהעדיף מוצרים מפוזרים על פני אוסף של מניות בודדות. הסבר מורחב על נקודת הפתיחה ניתן למצוא במדריך למשקיע הקטן.

מה עושים כשהשוק יורד ב-30%

הנתונים מ-2020 ממחישים שהשוק הרחב חזר מנקודת השפל של מרץ ורשם ממנה עלייה של כ-65.7%, בעוד מי שמכר בתחתית קיבע את ההפסד. זו אינה הבטחה שכך יקרה בכל משבר, אלא תזכורת לכך שמכירה בפאניקה היא החלטה שמתקבלת ברגע הגרוע ביותר. תיק שנבנה נכון מלכתחילה מאפשר להחזיק מעמד בלי למכור.

האם אפשר להתאמן לפני שמשקיעים כסף אמיתי

ניהול תיק הדגמה ללא כסף אמיתי הוא דרך מקובלת להכיר את המערכת, את סוגי הפקודות ואת ההתנהגות של הנכסים לפני הכניסה בפועל. החיסרון הוא שהוא לא מדמה את הלחץ הרגשי של הפסד אמיתי. פירוט נוסף מופיע בסקירת תיק השקעות וירטואלי.

סיכום

שוק ההון חווה בשנה האחרונה טלטלות חריגות - הדפסות כסף דרמטיות, פריצת סקטורים חדשים וכניסת המונים של משקיעים - ולכן הצעד הנבון הוא לאתר את מוקדי הכוח שנחלשו בגלל הקורונה וצפויים להתחזק בסיומה, במקום לרדוף אחרי מה שכבר עלה. הליכה בנתיב זהיר יותר משמעה רכישת קרנות סל שמאפשרות לקנות את השחת במקום לחפש את המחט.

לצד זאת, ראוי לשקול חשיפה לסקטורים שצפויים לקבל רוח גבית ממקורות ממשלתיים: אנרגיה ירוקה בארצות הברית, קנאביס ישראלי שממתין להסדרה, ורכב חשמלי שביסס את מקומו כחלק מהכלכלה העתידית. מנגד, נפט ואנרגיה מתכלה מקבלים משקל יורד בכל תרחיש סביר.

ולבסוף, ההיגיון של המתנה: עד שתתפזר ענן הערפל סביב ערך הדולר וסביב האפשרות של נסיגה פתאומית בעקבות יציאה המונית של משקיעים טריים שנכנסו לראשונה ב-2020, פריסה של הכניסה לשוק עדיפה על הימור על נקודה אחת. אין לראות באמור המלצה או תחליף לבדיקה מקצועית פרטנית. כל המקבל החלטה על סמך הכתוב עושה זאת על דעתו בלבד והוא האחראי הבלעדי להשלכותיה. ט.ל.ח.

מקורות

כל נתון מספרי במאמר נבדק מול המקורות הרשמיים המפורטים להלן.

• רשות המסים בישראל - מיסוי רווחי הון מניירות ערך: https://www.gov.il/he/departments/israel_tax_authority

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.