מדד הנאסד"ק - סקירה

מהי בורסת Nasdaq?

Nasdaq היא בורסה לניירות ערך שהוקמה בארצות הברית ומתנהלת במסחר מקוון בלבד, ללא אולם מסחר פיזי. ראשי התיבות של השם הם National Association of Securities Dealers Automated Quotations, ובתרגום לעברית: הצגת שערים אוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך. הבורסה נוהלה על ידי האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך, ויש לה סניפים ביפן, באירופה ובקנדה.

איך הכל התחיל - מלוח מודעות למסחר מלא

בשלב הראשון Nasdaq לא הייתה בורסה שמבצעת עסקאות, אלא לוח מודעות דיגיטלי שהציג שערי ביקוש והיצע למניות. הרעיון היה פשוט: במקום שסוחר יצטרך להתקשר לכמה גורמים כדי לברר באיזה מחיר מוכנים לקנות או למכור מניה מסוימת, המערכת הציגה את הציטוטים במרוכז על גבי מסך. רק בשלב מאוחר יותר נוספה היכולת לבצע קניות ומכירות בפועל דרך המערכת עצמה, וכך הפכה Nasdaq לבורסה האינטרנטית הראשונה בעולם.

ההבדל הזה נשמע טכני, אבל הוא שינה את מבנה השוק. בורסה מסורתית מבוססת על "רצפת מסחר", מקום פיזי שבו נפגשים קונים ומוכרים באמצעות מתווכים. בבורסה ממוחשבת הפקודות נפגשות במערכת, מה שמקצר את זמן הביצוע ומוזיל את עלות התיווך.

מסחר ללא רצפת מסחר פיזית

היעדר אולם מסחר פיזי הוא המאפיין הבסיסי שמבדיל את Nasdaq מבורסות ותיקות ממנה. כל פקודה נרשמת במערכת ממוחשבת, וספר הפקודות מציג בכל רגע את השערים שבהם מוכנים הצדדים לפעול. עבור משקיע מישראל המשמעות המעשית היא שהמסחר מתנהל בשעות הפעילות האמריקאיות, ופקודה שנשלחת בשעות הבוקר בישראל תמתין לפתיחת המסחר.

💡 טיפ זהב למשקיע: לפני שמבצעים פקודה במניה אמריקאית כדאי לבדוק מה שעת פתיחת המסחר באותו יום, ואם מדובר ביום חג אמריקאי שבו הבורסה סגורה. פקודה שנשלחת מחוץ לשעות המסחר עשויה להתבצע בשער שונה מזה שראיתם על המסך.

מהו מדד Nasdaq 100?

מדד Nasdaq 100 סוקר את 100 החברות הלא פיננסיות המובילות הנסחרות בבורסת Nasdaq, ותפקידו לשקף את מצבה של הבורסה. מדד, בבסיסו, הוא מספר אחד שמסכם התנהגות של קבוצת מניות. במקום לעקוב אחרי מאות ניירות בנפרד, מסתכלים על מספר אחד שעולה ויורד בהתאם לשינויים בשווי החברות שבתוכו.

שקלול לפי שווי שוק - ומה זה אומר בפועל

Nasdaq 100 הוא מדד משוקלל היוון, כלומר משקלה של כל חברה במדד נקבע לפי שווי השוק שלה. שווי שוק הוא מחיר המניה כפול מספר המניות שהונפקו. חברה ששווה טריליון דולר תשפיע על המדד הרבה יותר מחברה ששווה עשרה מיליארד דולר, גם אם מחיר המניה הבודדת של השנייה גבוה יותר.

ההשלכה המעשית חשובה: יום שבו שתיים-שלוש החברות הגדולות במדד יורדות באחוזים בודדים יכול למשוך את כל המדד מטה, גם אם רוב 100 החברות דווקא עלו. זו הסיבה שבשנים שבהן ענקיות הטכנולוגיה מובילות את השוק, המדד נראה חזק במיוחד - וגם להפך.

במה זה שונה ממדד Dow Jones?

במדד הדאו ג'ונס משקל כל מניה מושפע ממחיר המניה הבודדת ולא משווי החברה, ולכן מניה יקרה משפיעה יותר ממניה זולה גם אם החברה שמאחוריה קטנה בהרבה. מדד כזה נקרא מדד משוקלל מחיר. ההבדל אינו סמנטי: הוא משנה את זהות החברות שמזיזות את המדד, ולכן גם את התנהגותו לאורך זמן.

הבדל נוסף הוא רוחב: Dow Jones מורכב מ-30 חברות בלבד, ואילו Nasdaq 100 כולל 100 חברות. פיזור רחב יותר מקטין את התלות בחברה בודדת, אך אינו מבטל אותה כשהמדד מרוכז בסקטור אחד.

ומה לגבי אירוע טכני כמו פיצול מניות?

במדד משוקלל שווי שוק, פיצול מניות אינו משנה את משקל החברה במדד, ואילו במדד משוקלל מחיר הוא עשוי לשנות אותו באופן מהותי. בפיצול מניות מספר המניות גדל ומחיר המניה יורד בהתאמה, כך ששווי השוק נשאר זהה. מי שרוצה להבין לעומק את המנגנון ואת ההשפעה שלו על מחזיקי המניות יכול לקרוא על פיצול מניות ועל ההיגיון שמאחורי המהלך.

מה מאפיין את הבורסה הזו?

מכיוון ש-Nasdaq חדשנית יחסית ובעלת דרישות מקלות לכניסת חברות, היא הפכה לבורסה המרכזית של חברות ההייטק. חברות כמו Intel, Apple ו-Microsoft פרצו דווקא בבורסה הזו, וזהותה כזירת הטכנולוגיה העולמית התקבעה עם השנים. חשוב לציין שלמרות ריכוז חברות ההייטק, הבורסה כוללת גם חברות שאינן חברות טכנולוגיה כלל.

דרישות הרישום המקלות הן חרב פיפיות. מצד אחד, הן איפשרו לחברות צעירות עם הפסדים חשבונאיים אך עם צמיחה מהירה להגיע לשוק ההון ולגייס הון. מצד שני, הן מגדילות את שיעור החברות שלא יצליחו לממש את התוכניות שהציגו בתשקיף. מי שמתעניין בשלב שקודם למסחר יכול לקרוא על ההבדלים בין הנפקה פרטית לציבורית וכיצד הם משפיעים על רמת הגילוי שהמשקיע מקבל.

מדוע דווקא חברות טכנולוגיה?

חברת טכנולוגיה צעירה זקוקה להון מוקדם בשלב שבו עדיין אין לה רווח, ובורסה עם סף כניסה נמוך יותר מתאימה לצורך הזה. מודל העסקים של חברות תוכנה מבוסס על השקעה כבדה מראש בפיתוח, ורק אחר כך על הכנסות חוזרות. מבנה כזה מקשה על עמידה בקריטריונים של רווחיות עקבית, שנדרשים לעיתים בבורסות ותיקות.

💡 טיפ זהב למשקיע: "בורסת הייטק" אינה מילה נרדפת ל"מדד הייטק". בתוך המדד יושבות גם חברות מזון, קמעונאות, תחבורה ותקשורת. בדקו את ההרכב העדכני לפני שאתם מניחים שאתם קונים חשיפה לטכנולוגיה בלבד.

Nasdaq Composite מול Nasdaq 100 - מה ההבדל?

Nasdaq Composite כולל את כל החברות הנסחרות בבורסת Nasdaq, ואילו Nasdaq 100 כולל רק 100 חברות לא פיננסיות גדולות. זו נקודת בלבול נפוצה: כשמדווחים בתקשורת ש"הנאסד"ק עלה", לא תמיד ברור על איזה משני המדדים מדובר, והתשואות שלהם אינן זהות.

ההבדל חשוב במיוחד כשבוחרים מוצר עוקב. קרן שעוקבת אחרי 100 החברות הגדולות תתנהג אחרת מקרן שעוקבת אחרי כלל החברות בבורסה, שכוללת גם מאות חברות קטנות ופיננסיות. מי שמחפש חשיפה לחברות קטנות יותר בשוק האמריקאי בוחן לעיתים גם את מדד ראסל 2000, שמתמקד בחברות בשווי נמוך יותר.

טבלת השוואה בין מדדי ייחוס מרכזיים

הטבלה שלהלן מרכזת את ההבדלים המבניים בין ארבעה מדדים שמשקיע ישראלי נתקל בהם דרך קבע. שימו לב שההבדל בשיטת השקלול הוא לא פרט טכני אלא הגורם שמסביר למה שני מדדים על אותו שוק מציגים תשואות שונות.

מקור: נתוני מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים, נבדק ב-19.09.2026. פירוט מלא על המדד הישראלי מופיע בסקירת מדד תל אביב 35.

מה הראו הנתונים ההיסטוריים של המדד?

לפי נתוני הפדרל ריזרב של סנט לואיס, מדד Nasdaq Composite עלה ב-404.6% בעשור שהסתיים בספטמבר 2026. הנתונים שלהלן מתייחסים למדד המחירים של כלל החברות הנסחרות בבורסה, ולא למדד Nasdaq 100. תשואות עבר אינן מלמדות על העתיד, והן מוצגות כאן כדי להמחיש את סדרי הגודל ואת התנודתיות, לא כתחזית.

מקור: הפדרל ריזרב של סנט לואיס, סדרת הנתונים של Nasdaq Composite, נבדק ב-17.09.2026.

מה אפשר ללמוד מהמספרים האלה?

הפער בין תשואת עשר השנים לתשואת חמש השנים מלמד שחלק ניכר מהעלייה התרכז בתקופות מסוימות ולא התפרס באופן אחיד. עלייה של 404.6% בעשור אינה אומרת שהמדד עלה כ-40% בכל שנה. היו בתוכה שנים של ירידות חדות, ותקופות שבהן המדד דרך במקום. מי שנכנס בנקודת שיא וחיפש תוצאה תוך שנה קיבל חוויה שונה לגמרי ממי שהחזיק את כל העשור.

נקודה שנייה נוגעת לתנודתיות. מדד שמרוכז בחברות צמיחה נוטה לעלות חזק בתקופות אופטימיות ולרדת חזק בתקופות של עליית ריבית או ירידה בציפיות הרווח. מי שמעוניין להבין את הכלי המקובל למדידת ציפיות התנודתיות בשוק האמריקאי יכול לקרוא על מדד הפחד VIX.

💡 טיפ זהב למשקיע: כשאתם משווים תשואות של מדדים, ודאו שאתם משווים אותו טווח תאריכים בדיוק. הזזה של שלושה חודשים בנקודת הפתיחה יכולה לשנות את התמונה בעשרות אחוזים, במיוחד במדד תנודתי.

החברות המרכיבות את המדד

הרשימה שלהלן משקפת את הרכב החברות שנכללו במדד בעת פרסום הסקירה המקורית, וההרכב מתעדכן מעת לעת עם כניסת חברות ויציאתן. חלק מהשמות שינו מאז את שמם התאגידי, ואחרים נרכשו או נמחקו מהמסחר. הרשימה מובאת כאן כדי להמחיש את אופי המדד ואת פיזור הענפים שבתוכו, ולא כתמונת מצב עדכנית לרגע זה.

מקור לדיווחי החברות: רשות ניירות ערך האמריקאית, מערכת EDGAR, נבדק ב-19.09.2026.

מה מלמד ההרכב על אופי המדד?

לצד ענקיות התוכנה והשבבים מופיעות ברשימה גם חברות מזון, קמעונאות, תעופה ותשתיות, ולכן אין מדובר במדד טכנולוגי טהור. PepsiCo, Costco, Kraft Heinz, Starbucks, Marriott ו-American Airlines אינן חברות טכנולוגיה בשום הגדרה. עם זאת, מכיוון שהמדד משוקלל לפי שווי שוק, משקלן המצרפי קטן בהרבה ממשקלן המספרי ברשימה.

נקודה נוספת: ברשימה מופיעות גם חברות שאינן אמריקאיות במקור, כמו ASML ההולנדית, NXP, ו-Check Point הישראלית. חברה ישראלית שנסחרת גם בתל אביב וגם בארצות הברית נכנסת לקטגוריה של מניות דואליות, ולמעמד הזה יש השלכות מעשיות על שעות המסחר ועל פערי המחיר בין הזירות.

💡 טיפ זהב למשקיע: כשאתם קוראים רשימת מרכיבי מדד, שאלו תמיד מה המשקל ולא רק מי נמצא ברשימה. חמש החברות הראשונות במדד משוקלל שווי שוק יכולות להסביר חלק גדול מהתנועה היומית, בעוד עשרות החברות שבתחתית משפיעות מעט מאוד.

איך משקיעים במדד מישראל?

הדרך הנפוצה להיחשף למדד אינה קניית 100 מניות בנפרד, אלא רכישת מוצר עוקב אחד שמחזיק את כל מרכיבי המדד לפי משקלם. מוצר כזה נסחר כמו מניה, ומטרתו לשקף את תנועת המדד בניכוי דמי ניהול ועלויות. הסבר רחב על משפחת המוצרים הזו מופיע בסקירת תעודות סל, קרנות סל וקרנות מחקות.

קרן מחקה או קרן סל?

שני המוצרים עוקבים אחרי אותו מדד, אך נבדלים באופן המסחר ובמנגנון התמחור במהלך היום. קרן מחקה נרכשת לפי שער שנקבע פעם ביום, ואילו קרן סל נסחרת ברצף לאורך יום המסחר ומחירה משתנה בזמן אמת. למי שקונה סכום קבוע אחת לחודש, ההבדל בדרך כלל שולי. למי שמבצע פעולות תכופות, ההבדל מהותי. פירוט השיקולים מופיע בסקירות על קרנות מחקות ועל בחירת קרן סל מחקה מדד.

מה בודקים לפני שבוחרים מוצר עוקב?

שלושת הפרמטרים המרכזיים בבחירת מוצר עוקב הם דמי הניהול, טיב העקיבה אחרי המדד ואופן הטיפול בדיבידנדים. דמי ניהול נמוכים אינם מספיקים אם הקרן סוטה מהמדד בעקביות, וסטייה כזו נמדדת לאורך זמן ולא ביום בודד. להלן רשימת בדיקה מסודרת:

• דמי ניהול - העלות השנתית שנגבית מהנכסים, מוצגת באחוזים.
• סטיית עקיבה - הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד שהיא אמורה לחקות.
• מדיניות דיבידנד - האם הדיבידנדים מחולקים למחזיקים או נצברים בחזרה לקרן.
• סחירות - מחזור מסחר נמוך עלול להגדיל את פער הקנייה והמכירה.
• מטבע המסחר - האם המוצר נסחר בשקלים או בדולרים, והאם קיים גידור מטבעי.
• מקום הרישום - קרן ישראלית או קרן נאמנות זרה, לכל אחת מהן כללי מיסוי ודיווח משלה.

האם אפשר לקנות מניות בודדות במקום המדד?

קניית מניה בודדת מהמדד מעניקה חשיפה ממוקדת אך מבטלת את הפיזור שהמדד מספק. משקיע שקונה מניה אחת חשוף לדוחות של חברה אחת, להחלטות הנהלה אחת ולסיכון ענפי מרוכז. מי ששוקל מהלך כזה כדאי שיקרא קודם חומר בסיסי על השקעות במניות למתחילים, ויבחן לעומק כל חברה בנפרד - למשל בסקירות על מניית טסלה או על מניית גוגל.

💡 טיפ זהב למשקיע: הפרשי דמי ניהול שנראים זניחים מצטברים. פער של 0.3% בשנה על תיק של 200,000 ש"ח הוא 600 ש"ח בשנה, ובעשרים שנה מדובר בסכום משמעותי לפני שלוקחים בחשבון את הריבית דריבית שאבדה.

מה הסיכונים שצריך להכיר?

שלושת הסיכונים המרכזיים בחשיפה למדד הזה הם ריכוזיות סקטוריאלית, תנודתיות גבוהה וחשיפה לשער הדולר. אף אחד מהם אינו פוסל את ההשקעה, אבל התעלמות מהם מייצרת פער בין הציפייה לתוצאה בפועל.

ריכוזיות בסקטור אחד

מדד שמרוכז בחברות טכנולוגיה מתנהג כמו הימור על ענף אחד, גם כשהוא מכיל 100 חברות. כשהריבית בעולם עולה, חברות צמיחה שנסמכות על רווחים עתידיים נפגעות יותר מחברות ותיקות עם תזרים יציב. מי שמבקש לאזן את התמונה בוחן לעיתים חשיפה רחבה יותר דרך מדד S&P 500 או דרך מדד MSCI World שמפזר בין שווקים מפותחים רבים.

חשיפה מטבעית

משקיע ישראלי שקונה חשיפה למדד אמריקאי נושא שני סיכונים במקביל: התנועה של המדד והתנועה של שער הדולר מול השקל. אם המדד עולה ב-10% והדולר נחלש ב-10% מול השקל, התשואה בשקלים עלולה להתאפס כמעט לחלוטין. קיימים מוצרים מנוטרלי מטבע, אך הנטרול עצמו כרוך בעלות שמופחתת מהתשואה.

תנודתיות ואופק השקעה

מדד תנודתי דורש אופק השקעה ארוך מספיק כדי לספוג תקופות ירידה בלי למכור בהפסד. כסף שמיועד לשימוש בעוד שנה אינו מתאים לחשיפה מנייתית, ויש למטרות קצרות טווח כלים אחרים לחלוטין, כמו קרן כספית שקלית או אפיקי חוב כמו מדד תל בונד 60. השאלה הראשונה אינה "כמה זה יעלה" אלא "מתי אצטרך את הכסף".

מס על רווחי הון

רווח ממימוש נייר ערך חייב במס רווחי הון לפי הדין בישראל, והמס מחושב על הרווח הריאלי או הנומינלי בהתאם לסוג הנכס. בנכס נקוב במטבע חוץ, גם שינוי בשער החליפין עשוי להיכלל בבסיס החישוב. לבעלי הכנסות גבוהות עשוי להתווסף חיוב נוסף, ופירוט על כך מופיע בסקירה על מס יסף על רווחי הון. אין להסתמך על הכתוב כאן לצורך חישוב אישי, ויש לאמת כל שיעור מס מול הפרסום הרשמי העדכני.

💡 טיפ זהב למשקיע: לפני שאתם בוחנים תשואה, בחנו את הירידה הגדולה ביותר שהמדד עבר בעבר. אם המספר הזה נשמע לכם בלתי נסבל על הסכום שאתם שוקלים להשקיע, הסכום גדול מדי עבורכם.

דוגמאות מספריות להמחשה

החישובים שלהלן הם תרגילים אריתמטיים להמחשה בלבד, ולא תחזית ולא הצעה. הם נועדו להראות כיצד תשואה, דמי ניהול ושער מטבע מתחברים לתוצאה אחת בשקלים.

דוגמה ראשונה - השפעת דמי הניהול

על תיק בסך 100,000 ש"ח, דמי ניהול שנתיים של 0.5% הם 500 ש"ח בשנה לעומת 100 ש"ח בדמי ניהול של 0.1%. הפער השנתי הוא 400 ש"ח. נשמע מעט, אבל לאורך עשרים שנה מדובר ב-8,000 ש"ח בתשלומים בלבד, בלי לחשב את התשואה שאותם כספים היו יכולים לייצר אילו נשארו בתיק.

דוגמה שנייה - תשואת המדד מול התוצאה בשקלים

בהשקעה של 50,000 ש"ח שעקבה אחרי עלייה של 18.7%, הרווח הנומינלי לפני עלויות ומס הוא 9,350 ש"ח. אם באותה תקופה הדולר נחלש ב-5% מול השקל, חלק ניכר מהרווח הזה נשחק. ואם נגבו גם דמי ניהול, הם מופחתים מהתוצאה. זו הסיבה שהתשואה שמופיעה בכותרת בעיתון כמעט אף פעם אינה התשואה שנרשמת בחשבון.

דוגמה שלישית - הפקדה חודשית קבועה

הפקדה של 1,000 ש"ח בחודש מצטברת ל-12,000 ש"ח בשנה ול-120,000 ש"ח בעשר שנים, לפני כל תשואה. השיטה הזו, שבה קונים סכום קבוע במועדים קבועים, מפזרת את מחיר הכניסה על פני תקופה ארוכה, וכך מקטינה את המשקל של תזמון בודד. היא אינה מבטיחה רווח ואינה מגנה מפני ירידות, אך היא מצמצמת את הסיכון שכל הכסף ייכנס דווקא ביום השיא.

💡 טיפ זהב למשקיע: חשבו תשואה תמיד בשקלים ואחרי עלויות. מספר באחוזים על מדד זר הוא נקודת פתיחה לחישוב, לא התוצאה.

טעויות נפוצות בהתייחסות למדד

הטעות הנפוצה ביותר היא להתייחס למדד כאל נכס יחיד ולא כאל סל מניות עם אופי מוגדר. מדד אינו "השוק" ואינו קופסה ניטרלית - יש לו הטיה ענפית, שיטת שקלול וכללי כניסה ויציאה שמעצבים את התנהגותו.

• ערבוב בין שני המדדים - Nasdaq Composite ו-Nasdaq 100 אינם אותו דבר, והתשואות שלהם שונות.
• הנחה שכל החברות טכנולוגיות - ברשימת המרכיבים יש גם מזון, קמעונאות, בריאות ותעופה.
• התעלמות מהמטבע - תשואה דולרית אינה תשואה שקלית.
• גזירת עתיד מהעבר - עלייה של 404.6% בעשור אינה הבטחה לעשור הבא.
• מכירה בפאניקה - מימוש בזמן ירידה הופך הפסד על הנייר להפסד ממומש. מי שמבקש להבין כיצד אחרים פועלים דווקא בתקופות כאלה יכול לקרוא על רווחים מירידות בבורסה.
• התעלמות מעלויות המרה - המרת שקלים לדולרים כרוכה בעמלה שמשתנה בין הגופים.

נקודת מבט משלימה מציעה אסכולת ההשקעה שמתמקדת בערך החברה ולא בתנועת המדד. חומר רקע על כך מופיע בסקירות על וורן באפט ועל השקעות ערך.

שאלות נפוצות

להלן התשובות הקצרות לשאלות שחוזרות שוב ושוב בנוגע למדד ולבורסה שמאחוריו. כל תשובה מנוסחת כך שתעמוד בפני עצמה, בלי צורך לקרוא את כל המאמר.

מתי הוקמה בורסת Nasdaq?

הבורסה הוקמה בארצות הברית בשנות ה-70, ותחילת המדידה של מדד Nasdaq Composite היא בפברואר 1971. בשלב הראשון היא שימשה כלוח מודעות דיגיטלי להצגת שערי ביקוש והיצע, ורק בהמשך התאפשר לבצע בה עסקאות בפועל.

כמה חברות יש במדד Nasdaq 100?

המדד כולל 100 חברות לא פיננסיות מובילות הנסחרות בבורסת Nasdaq. ההרכב אינו קבוע לנצח: חברות נכנסות ויוצאות בהתאם לקריטריונים של שווי שוק וסחירות, ולכן רשימה שפורסמה לפני כמה שנים אינה זהה לרשימה העדכנית.

מה ההבדל בין Nasdaq 100 ל-Dow Jones?

Nasdaq 100 משוקלל לפי שווי השוק של החברות, ואילו Dow Jones משוקלל לפי מחיר המניה הבודדת. הבדל נוסף הוא במספר המרכיבים - 100 לעומת 30 - ובאופי החברות: Nasdaq 100 נוטה לצמיחה וטכנולוגיה, ואילו Dow Jones כולל בעיקר חברות ותיקות וגדולות מענפים מגוונים.

האם יש מקום מסחר פיזי ב-Nasdaq?

לא, המסחר בבורסת Nasdaq מתנהל באופן מקוון בלבד וללא אולם מסחר פיזי. זו הייתה הבורסה האינטרנטית הראשונה בעולם, ולבורסה סניפים ביפן, באירופה ובקנדה.

מה הייתה תשואת המדד בעשור האחרון?

מדד Nasdaq Composite עלה ב-404.6% בין ספטמבר 2016 לספטמבר 2026, לפי נתוני הפדרל ריזרב של סנט לואיס. באותה תקופה נרשמה עלייה של 79.5% בחמש השנים האחרונות ו-18.7% בשנה האחרונה. תשואות אלה מתייחסות לעבר ואינן מלמדות על העתיד.

איך אפשר להיחשף למדד בלי לקנות מניות בודדות?

הדרך המקובלת היא רכישת מוצר עוקב - קרן מחקה או קרן סל - שמחזיק את מרכיבי המדד לפי משקלם. יש לבדוק את דמי הניהול, את סטיית העקיבה, את מדיניות הדיבידנד ואת מטבע המסחר לפני הבחירה בין המוצרים השונים.

האם המדד מתאים לכל משקיע?

מדד מנייתי תנודתי אינו מתאים לכסף שיידרש בטווח הקצר. ההתאמה תלויה באופק ההשקעה, ביכולת לספוג ירידות זמניות ובהרכב הכולל של התיק. לצד אפיק מנייתי קיימים אפיקים סולידיים יותר, וההחלטה היא תמיד ברמת התיק כולו ולא ברמת המוצר הבודד.

סיכום

מדד הנאסד"ק הוא שם כולל לשני מדדים שונים, ואחת ההבחנות החשובות ביותר למשקיע היא לדעת באיזה מהם מדובר. Nasdaq Composite משקף את כלל החברות הנסחרות בבורסה, ואילו Nasdaq 100 מתמקד ב-100 החברות הלא פיננסיות הגדולות ומשוקלל לפי שווי שוק. הבורסה עצמה, שהחלה בשנות ה-70 כלוח ציטוטים דיגיטלי, הפכה לזירה המרכזית של חברות הטכנולוגיה בעולם, אך היא מכילה גם חברות מענפים אחרים לגמרי.

הנתונים ההיסטוריים מרשימים - 404.6% בעשור ו-26,318.3% מאז 1971 - אך הם מספרים גם את הסיפור השני: מדד מרוכז בחברות צמיחה נע חזק לשני הכיוונים. משקיע מישראל שמבקש חשיפה כזו צריך להביא בחשבון את דמי הניהול, את סטיית העקיבה, את שער הדולר ואת אופק ההשקעה שלו, ולבדוק כל נתון מול המקור הרשמי לפני שהוא פועל.

מקורות

כל נתון מספרי במאמר נלקח מהמקורות הרשמיים שלהלן, ותאריך הבדיקה מצוין לצד כל אחד מהם. נתונים בשוק ההון משתנים בתדירות גבוהה, ולכן מומלץ לאמת מול המקור לפני כל שימוש.

• רשות ניירות ערך האמריקאית - מערכת הדיווחים EDGAR לדוחות חברות ציבוריות: sec.gov/edgar/search.
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים: market.tase.co.il/he/market_data/indices.

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.