מדד ניקיי היפני - הסבר בסיסי אודות מדד חובה לכל משקיע סולידי

מהו מדד מניות ולמה הוא נעשה כה פופולרי

מדד מניות הוא סל של חברות ציבוריות שנבחרו לפי כלל קבוע מראש, והוא מציג בנקודה אחת את התנהגותן המשותפת. במקום לעקוב אחרי עשרות דוחות כספיים, המשקיע מקבל מספר יחיד שמסכם את התנועה של קבוצת מניות שלמה, ועל בסיסו אפשר להשוות תקופות, שווקים וענפים.

ההשקעה בשוק ההון הפכה בשנים האחרונות לחלק משגרת החיים של ישראלים רבים בדרך לעצמאות כלכלית. לצד מניות בודדות, אגרות חוב ואופציות, המדד תפס מקום מרכזי דווקא בגלל הפשטות שלו: הוא לא דורש בחירה של חברה מנצחת, אלא חשיפה רחבה לשוק שלם.

איך נקבעות החברות שייכנסו למדד

לכל מדד יש ספר כללים שמגדיר מי נכנס אליו, מתי הוא נבדק מחדש ומה מכריע את סדר המשקלות. מדדים רבים בעולם מדרגים את החברות לפי שווי שוק, כלומר מספר המניות כפול מחיר המניה, ואחרים מסתמכים על מחיר המניה בלבד או על פרמטרים כלכליים כמו רווחיות.

לרוב החברות המקובצות יחד שייכות לאותה מדינה, כמו מדד תל אביב 35, ולעיתים גם לאותו תחום פעילות, כמו מדדי הטכנולוגיה המקומיים. ההיגיון זהה: להגדיר קבוצה, למדוד אותה לאורך זמן ולתת לציבור נקודת ייחוס אחת ברורה.

מדד מקומי מול מדד זר

מדד מקומי מספר את סיפורה של כלכלה אחת בלבד, ולכן תיק שמורכב ממנו לבדו חשוף לגורלה של אותה כלכלה. מדד זר מוסיף לתיק ענפים, מטבעות ומחזורי עסקים שאינם מתואמים במלואם עם השוק המקומי, וזו הסיבה שמשקיעים רבים משלבים בין השניים.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: לפני שבוחרים מדד, כדאי לקרוא את מתודולוגיית החישוב שלו. שני מדדים על אותו שוק יכולים להציג תמונות שונות לגמרי, רק בגלל שיטת שקלול שונה.

המדד המוביל בבורסת טוקיו

שנה5 שנים10 שניםהכל

+43.5%ספטמבר 2025 עד ספטמבר 2026

+117.9%ספטמבר 2021 עד ספטמבר 2026

+294.2%ספטמבר 2016 עד ספטמבר 2026

+36798.6%מאי 1949 עד ספטמבר 2026

מקור הנתונים: הפדרל ריזרב של סנט לואיס. עודכן 18.09.2026.

למה לפזר את ההשקעה גם מחוץ לישראל

פיזור בין בורסות שונות מקטין את התלות של התיק בשוק אחד, במטבע אחד ובמחזור עסקים אחד. מחקרים שונים הראו שהשקעה במדד רחב מניבה לא פעם תוצאה טובה יותר מאשר בחירה של מניות בודדות, ועצם ההשקעה במדד שמאגד את החברות החזקות בשוק נתון מפזרת את הסיכון בין עשרות ומאות חברות.

ההבנה הזו הפכה נפוצה גם בישראל. משקיע שמחזיק רק מניות מקומיות מרכז את כל הסיכון שלו בכלכלה קטנה יחסית, וכל אירוע מקומי - ביטחוני, רגולטורי או ענפי - משפיע על מלוא התיק בו זמנית.

נזילות והשפעה על המחיר

ככל שהיקף המסחר בנייר גדול יותר, כך קל יותר לקנות ולמכור אותו בלי להזיז את המחיר. הבורסה בתל אביב אינה מציגה היקפי מסחר גבוהים בכל הניירות, למעט המניות החמות, בעוד בבורסות הבין לאומיות הסחירות והנזילות גבוהות יותר באופן משמעותי.

למעשה, פקודה בסכום גבוה יכולה להשפיע על ערכה של מניה בודדת ואף על מדד שלם כשמדובר בשוק דק. בשווקים גדולים כמו טוקיו, ניו יורק או לונדון, הסיכוי שפקודה בודדת תזיז את השוק נמוך בהרבה.

פיזור מטבעי ופיזור ענפי

חשיפה לשוק היפני היא גם חשיפה לין היפני, ולכן התשואה למשקיע הישראלי מורכבת משני רכיבים נפרדים. הרכיב הראשון הוא תנועת המדד עצמו, והרכיב השני הוא שער החליפין בין הין לשקל, שיכול להגדיל את הרווח או לקזז אותו.

בנוסף, ההרכב הענפי של השוק היפני שונה מזה של השוק הישראלי. ביפן בולטות חברות רכב, אלקטרוניקה ותעשייה כבדה, ואילו בישראל המשקל של הטכנולוגיה, הפיננסים והנדל"ן גדול יותר. מי שמחזיק מניות משני השווקים מקבל תמהיל ענפי רחב יותר.

💡 טיפ זהב לחוסך לטווח ארוך: פיזור גיאוגרפי אינו מבטיח רווח, אבל הוא מקטין את הנזק מאירוע נקודתי בשוק אחד. זו הסיבה שמדדים עולמיים כמו MSCI World כוללים גם את יפן.

הבורסה לניירות ערך בטוקיו - רקע היסטורי

הבורסה לניירות ערך בטוקיו היא השלישית בגודלה בעולם, עם שווי שוק הנאמד בכ-5.7 טריליון דולר. היא ממוקמת באזור העסקים צ'או שבטוקיו, ומהווה את הזירה היחידה שבה נסחרות החברות הציבוריות של יפן.

ציוני דרך בהיסטוריה של הבורסה

תאריך הייסוד הרשמי של הבורסה הוא 15 במאי 1878. נקודת המפנה המשמעותית הראשונה הגיעה בשנת 1943, אז אוחדו עשר בורסות שונות מרחבי יפן יחד עם הבורסה בטוקיו, ומאז קיימת ביפן בורסה אחת ויחידה.

לאורך כל ההיסטוריה שלה סגרה הבורסה את שעריה פעם אחת בלבד. לאחר הטלת הפצצות בנגסקי החליטה ההנהלה לעצור את המסחר באופן זמני עד להתאוששות המדינה, וארבע שנים לאחר מכן חזרה הבורסה לפעילות סדירה.

שנות הצמיחה והמקום היום

את כוחה האמיתי צברה הבורסה היפנית החל משנת 1983, בתקופה שבה היקף הפעילות בה צמח בקצב מסחרר. בשנת 1990 הופנו כ-60% מהון המניות המקומי אל הבורסה היושבת בטוקיו, נתון שממחיש עד כמה מרוכזת הייתה הפעילות הפיננסית של יפן בזירה אחת.

מאז ידעה הבורסה גם ירידות ממושכות, ובכל זאת היא ממוקמת עד היום במקום השלישי בעולם. כשמדברים על הבורסה היפנית אי אפשר להתעלם מהמדדים שלה: TOPIX ממקם את עצמו כאחד המדדים החזקים בשוק המקומי, אך המדד העיקרי, המוכר והמצוטט ביותר הוא Nikkei.

💡 טיפ זהב למתעניין בשוק היפני: שעות המסחר בטוקיו אינן חופפות לשעות הפעילות בישראל. מי שמעוניין בחשיפה ישירה צריך לקחת בחשבון פערי שעות, ומי שמעדיף נוחות בוחר לרוב במכשיר עוקב שנסחר בשעות מוכרות יותר.

מדד Nikkei 225 - נושא הדגל של השוק היפני

מדד Nikkei Stock Average, המוכר כ-Nikkei 225, כולל את 225 החברות החזקות ביותר בשוק היפני ומשמש מדד ייחוס רשמי לשוק המניות שם. המדד החל את פעולתו בשנת 1950, וחושב בימיו הראשונים מדי יום על ידי מערכת עיתון הכלכלה Nihon Keizai Shimbun, שלימים נודע כ-The Nikkei, עיתון הפיננסים הגדול בעולם.

הרכב החברות במדד נבחן מחדש אחת לשנה, כך שהמדד משקף את החברות המובילות בשוק גם כשמפת הכוחות הכלכלית משתנה. השם המלא שבו הוא מוכר כיום, Nikkei 225, מציין את מספר החברות הנכללות בו.

אילו חברות נכללות במדד

בין החברות במדד אפשר למצוא ענקיות טכנולוגיה כמו פוג'י וסוני, לצד יצרניות רכב כמו ימאהה, סובארו ומיצובישי. ההרכב הזה הופך את Nikkei 225 לחלון לכלכלה היצרנית של יפן, שבה התעשייה והייצוא ממלאים תפקיד מרכזי.

בשל הרכבו הרחב ובשל הוותק שלו, המדד מוגדר על ידי אנשי מקצוע רבים כמדד ייחוס, בנצ'מארק, של שוק המניות היפני. משקיעים לטווח ארוך רואים בו דרך להיחשף לשוק שלם תוך השקעת זמן מינימלית בניתוח חברות בודדות.

הדמיון למדד Dow Jones

Nikkei 225 מהווה את המקבילה היפנית למדד Dow Jones האמריקני, ושני המדדים חולקים מאפיינים היסטוריים ומתודולוגיים כמעט זהים. שניהם נולדו מתוך עיתון כלכלי, ושניהם מבוססים על אותו עיקרון חישובי: ממוצע של מחירי ניירות הערך הנכללים בהם.

ההשוואה הזו אינה רק אנקדוטה היסטורית. היא מסבירה מדוע ביקורת שנשמעת על Dow Jones נשמעת גם על Nikkei 225, ומדוע מדדים מודרניים יותר, כמו מדד S&P 500, בחרו בשיטת שקלול אחרת לגמרי.

איך מחושב המדד ומה הבעיה בשיטה

Nikkei 225 משקלל את החברות לפי מחיר המניה שלהן ולא לפי שווי השוק שלהן, וזו נקודת התורפה המרכזית שלו. בעוד מרבית המדדים בעולם בוחנים כמה שווה החברה בשוק, המדד היפני נשען על בסיס שער המניות בלבד.

ממוצע מחירים מול שווי שוק - דוגמה מספרית

חברה עם מחיר מניה גבוה תשפיע על מדד מבוסס מחיר יותר מחברה גדולה ממנה שמחיר מנייתה נמוך. כדי להמחיש, נניח שתי חברות: חברה א' עם מחיר מניה של 10,000 ין ושווי שוק של 1 טריליון ין, וחברה ב' עם מחיר מניה של 1,000 ין ושווי שוק של 8 טריליון ין.

במדד מבוסס מחיר, לחברה א' יהיה משקל גדול פי עשרה מחברה ב', למרות שחברה ב' גדולה ממנה פי שמונה בשווייה. במדד מבוסס שווי שוק התמונה הפוכה בדיוק. הביקורת המרכזית על השיטה היא בדיוק זו: המדד אינו מייצג בהכרח את החברות הגדולות באמת בשוק.

למה זה חשוב למשקיע ולא רק לאקדמאים

שיטת השקלול קובעת מי מזיז את התיק שלכם בפועל, ולכן היא אינה עניין טכני בלבד. משקיע שקונה מכשיר עוקב על Nikkei 225 חושף את עצמו בעיקר לחברות בעלות מחיר מניה גבוה, ולא בהכרח לחברות המשמעותיות ביותר בכלכלה היפנית.

נקודה נוספת שקשורה לכך היא פיצול מניות: כשחברה מפצלת את מנייתה, מחיר המניה יורד בלי שערכה הכלכלי השתנה, ומשקלה במדד מבוסס מחיר יורד בהתאם. במדד מבוסס שווי שוק, פיצול כזה כמעט אינו משנה דבר.

💡 טיפ זהב לבוחן מדדים: שאלו תמיד שלוש שאלות לפני השקעה במדד - כמה חברות הוא כולל, לפי מה נקבע המשקל של כל חברה, ובאיזו תדירות ההרכב נבדק מחדש. שלוש התשובות האלה מסבירות את רוב ההבדלים בין מדדים.

מדד Nikkei 400 - אלטרנטיבה ראויה

מדד Nikkei 400 הושק בשנת 2013 כדי להציע לציבור מדד שנשען על 400 החברות החזקות ביותר בשוק היפני לפי פרמטרים כלכליים. המדד הוא פרי פועלם המשותף של הבורסה בטוקיו ושל בעלי מדד Nikkei 225 המקורי, והוא נולד בדיוק מתוך הביקורת על שיטת החישוב הישנה.

הפרמטרים שקובעים מי נכנס למדד

סינון החברות ל-Nikkei 400 נעשה אחת לשנה לפי מספר פרמטרים כלכליים מדידים. בין הפרמטרים הנבחנים נמצאים שיעור ה-ROE של החברה, כלומר התשואה על ההון העצמי שבוחנת את רווחיות החברה ביחס להון שלה, הרווחים התפעוליים בשלוש השנים האחרונות, והיקף הגילוי שהחברה מעניקה בדוחותיה הכספיים.

המשמעות היא שמדובר במדד עם הטיית איכות מובנית. חברה שאינה רווחית, או כזו שמדווחת בצמצום למשקיעים, תתקשה להיכנס אליו גם אם היא גדולה. זהו הבדל מהותי ממדד שמדרג לפי מחיר מניה בלבד.

למי מתאים כל אחד מהמדדים

Nikkei 225 מתאים למי שמחפש את מדד הייחוס הקלאסי והמצוטט ביותר של יפן, ואילו Nikkei 400 מתאים למי שמעדיף סינון לפי איכות פיננסית. אין כאן תשובה אחת נכונה, ויש משקיעים שמחזיקים חשיפה לשוק היפני דרך מדד עולמי רחב ולא דרך מדד יפני ייעודי כלל.

שיקול נוסף הוא זמינות המכשירים. ל-Nikkei 225 יש היסטוריה ארוכה ומגוון רחב יחסית של קרנות מחקות שעוקבות אחריו, בעוד מדדים חדשים יותר מוצעים לעיתים במספר מצומצם של מכשירים בלבד.

המדדים במספרים - טבלאות השוואה

הטבלאות הבאות מציגות את רמות שני המדדים בסוף כל שנה קלנדרית, לצד השיא שלפני משבר הקורונה, השפל שאחרי פרוץ המגפה והרמה באוקטובר 2020. ההשוואה מאפשרת לראות בעין כיצד שני מדדים על אותו שוק זזים באותו כיוון אך בעוצמות שונות.

מדד Nikkei 225 - נקודות ציון

בין 30.12.2016 ל-12.10.2020 עלה Nikkei 225 מ-19,114.37 נקודות ל-23,558.69 נקודות, עלייה של כ-23%. בתוך התקופה הזו נרשמו גם ירידה חדה בשנת 2018 וגם צניחה מהירה בחודש מרץ 2020.

מדד Nikkei 400 - נקודות ציון

באותה תקופה עלה Nikkei 400 מ-13,614.80 נקודות ל-14,783.25 נקודות, עלייה של כ-8.6%. גם כאן נרשמה נפילה חדה במרץ 2020, אל רמה של 11,491.69 נקודות, ולאחריה התאוששות חלקית.

טבלת השוואה בין שני המדדים

ההבדל המרכזי בין המדדים אינו במספר החברות אלא בשיטה שלפיה נקבע משקלה של כל חברה. הטבלה מרכזת את ההבדלים העיקריים בנקודות מספריות.

מקור הנתונים: נתוני סגירת המדדים בתאריכים שצוינו, כפי שפורסמו בפרסומי הבורסה היפנית. נבדק ב-19.09.2026.

💡 טיפ זהב לקורא טבלאות: אל תשוו רמות מדד בין מדדים שונים. 23,558 נקודות במדד אחד אינן "גבוהות" מ-14,783 נקודות במדד אחר, כי לכל מדד בסיס חישוב שונה. רק שיעורי השינוי ניתנים להשוואה.

ביצועי המדד לאורך זמן

לפי נתוני הפדרל ריזרב של סנט לואיס, מדד Nikkei 225 עלה בכ-117.9% בחמש השנים שהסתיימו בספטמבר 2026. בטווח של עשר שנים עמדה העלייה על כ-294.2%, ומאז מאי 1949 ועד ספטמבר 2026 נרשמה עלייה מצטברת של כ-36,798.6%.

מקור הנתונים: הפדרל ריזרב של סנט לואיס, סדרת הנתונים של Nikkei 225. נבדק ב-19.09.2026.

חשוב לזכור שתשואות עבר אינן מעידות על העתיד, ושהמספרים האלה מתעלמים מהשפעת שער החליפין על משקיע שמחזיק שקלים. יפן גם מספקת את אחת הדוגמאות המפורסמות בעולם לתקופת קיפאון ארוכה בשוק מניות, ולכן היא מקרה בוחן מצוין למי שבודק כיצד נראית סבלנות של עשרות שנים.

איך משקיע ישראלי נחשף למדד היפני בפועל

רוב המשקיעים הישראלים אינם קונים 225 מניות יפניות בנפרד, אלא רוכשים מכשיר אחד שעוקב אחרי המדד. מכשיר כזה מחזיק את ניירות הערך במדד או חוזה פיננסי שמשקף אותו, ומספק חשיפה רחבה בפעולה אחת.

מכשירים עוקבים - קרנות סל וקרנות מחקות

קרן סל נסחרת בבורסה לאורך יום המסחר, וקרן מחקה נרכשת לפי שער אחד ביום. ההבדל המעשי מתבטא בעיקר בגמישות המסחר ובעמלות, ובשני המקרים המטרה זהה: לעקוב אחרי המדד בסטייה קטנה ככל האפשר.

המאמרים על תעודות סל וקרנות סל ועל קרנות נאמנות זרות מרחיבים על ההבדלים בין המכשירים, כולל שאלת מקום הרישום של הקרן, אופן חלוקת הדיבידנד והשפעת המיסוי.

עלויות - דוגמה מספרית בשקלים

על תיק בסך 100,000 שקל, דמי ניהול של 0.4% בשנה שווים 400 שקל, ודמי ניהול של 0.9% שווים 900 שקל. ההפרש השנתי של 500 שקל נראה זניח, אבל על פני עשרים שנה, בלי להביא בחשבון תשואה כלל, מדובר ב-10,000 שקל.

לעלות הזו מתווספות עמלות קנייה ומכירה ועמלת המרת מטבע, אם המכשיר נסחר במטבע זר. משקיע שמפקיד 2,000 שקל בחודש ומשלם עמלת מינימום גבוהה על כל פעולה עלול לגלות שהעמלה אוכלת אחוז שלם מההפקדה, ולכן יש היגיון בצבירת הפקדות לפעולות גדולות יותר.

סיכון המטבע

מי שמשקיע ביפן חשוף לתנודות הין מול השקל, גם אם המדד עצמו לא זז. אם המדד עלה ב-10% אך הין נחלש מול השקל ב-10%, התשואה השקלית עשויה להתאפס כמעט לחלוטין.

יש מכשירים מנוטרלי מטבע, שמנסים לנטרל את השפעת שער החליפין בעלות נוספת, ויש מכשירים חשופים. הבחירה בין השניים תלויה בשאלה אם המשקיע רוצה חשיפה לכלכלה היפנית בלבד או גם למטבע שלה.

💡 טיפ זהב לחישוב אמיתי: כשאתם בודקים תשואה של מדד זר, בדקו תמיד את התשואה בשקלים ולא רק את התשואה במטבע המקומי. זה ההפרש בין מספר יפה על המסך לבין הכסף שנכנס לחשבון.

מס ורישום

רווח הון מניירות ערך זרים חייב במס בישראל, וכללי הדיווח שונים בין החזקה דרך בנק ישראלי לבין החזקה דרך ברוקר זר. בהחזקה דרך גוף ישראלי המס מנוכה לרוב במקור, ואילו בברוקר זר האחריות לדיווח מוטלת על המשקיע עצמו.

מי שמחזיק סכומים גדולים כדאי שיבדוק גם את סוגיית מס היסף על רווחי הון, ואת אופן קיזוז ההפסדים מול הרווחים בתום שנת המס. פרטי החיוב המדויקים מתפרסמים על ידי רשות המסים.

טעויות נפוצות של משקיעים בשוק היפני

הטעות הנפוצה ביותר היא להניח ששני מדדים על אותו שוק הם תחליף מלא זה לזה. כפי שהטבלאות מראות, Nikkei 225 ו-Nikkei 400 נעו באותה תקופה בשיעורים שונים מאוד, וההבדל נובע ישירות מהרכב המדדים ומשיטת השקלול.

• רכישה על בסיס תשואת עבר בלבד. מדד שעלה 43.5% בשנה אינו מבטיח המשך, והיסטוריית יפן מראה גם תקופות ארוכות של דשדוש.
• התעלמות מהמטבע. חישוב תשואה בין בלבד יוצר תמונה חלקית עבור מי שחי בשקלים.
• ריכוז יתר. חשיפה של 40% מהתיק למדד של מדינה אחת אינה פיזור, גם אם מדובר בכלכלה גדולה.
• תזמון השוק. ניסיון לקנות בשפל ולמכור בשיא מצליח לעיתים רחוקות, ובינתיים מצטברות עמלות.
• אי בדיקת סטיית העקיבה. מכשיר שסוטה מהמדד באופן עקבי מייצר פער שמצטבר לאורך שנים.

💡 טיפ זהב לשמירה על שקט נפשי: קבעו מראש את שיעור החשיפה לשוק היפני בתיק, ואזנו אליו אחת לשנה. החלטה שנקבעה בזמן רגוע שווה הרבה יותר מהחלטה שנולדת ביום אדום. מי שמעוניין להבין את תנודתיות השוק יכול להיעזר גם במדד הפחד VIX.

שאלות נפוצות

להלן התשובות לשאלות שחוזרות על עצמן בקרב מי שבוחן לראשונה חשיפה לשוק המניות היפני. התשובות מתבססות על הנתונים שהוצגו לאורך המאמר.

מה זה מדד Nikkei 225?

Nikkei 225 הוא המדד המוביל של הבורסה לניירות ערך בטוקיו והוא כולל 225 חברות ציבוריות יפניות. הוא החל לפעול בשנת 1950, חושב בתחילה על ידי מערכת עיתון כלכלי יפני, ומשמש כיום מדד ייחוס מרכזי לשוק המניות היפני.

איך מחושב המדד?

המדד מחושב לפי ממוצע מחירי המניות של החברות הנכללות בו, ולא לפי שווי השוק שלהן. זו אותה שיטה שבה מחושב מדד Dow Jones האמריקני, והיא מעניקה משקל גדול יותר לחברות בעלות מחיר מניה גבוה.

מה ההבדל בין Nikkei 225 ל-Nikkei 400?

Nikkei 400 כולל 400 חברות שנבחרו לפי פרמטרים כלכליים כמו ROE, רווח תפעולי בשלוש השנים האחרונות והיקף הגילוי בדוחות. Nikkei 225 מדרג לפי מחיר מניה בלבד, ולכן שני המדדים יכולים להציג תשואות שונות על אותו שוק באותה תקופה.

מתי הושק מדד Nikkei 400?

המדד הושק בשנת 2013 על ידי הבורסה בטוקיו יחד עם בעלי מדד Nikkei 225. המטרה שהוצבה לו הייתה להנגיש לציבור מדד שמייצג את 400 החברות החזקות ביותר בשוק היפני לפי מדדי איכות פיננסיים.

כמה גדולה הבורסה בטוקיו?

הבורסה לניירות ערך בטוקיו היא השלישית בגודלה בעולם, עם שווי שוק הנאמד בכ-5.7 טריליון דולר. היא נוסדה רשמית ב-15 במאי 1878, ובשנת 1943 אוחדו עימה עשר בורסות נוספות מרחבי יפן.

האם אפשר להשקיע במדד היפני מישראל?

כן, החשיפה נעשית בדרך כלל דרך מכשיר עוקב כמו קרן מחקה או קרן סל, ולא דרך רכישת המניות אחת אחת. חשוב לבדוק את דמי הניהול, את סטיית העקיבה מהמדד, את מטבע המסחר ואת אופן הדיווח למס.

האם השקעה במדד אחד מספיקה לפיזור?

מדד יחיד מספק פיזור בין חברות אך לא בין מדינות, וחשיפה לשוק אחד נשארת תלויה בכלכלה אחת. משקיעים רבים משלבים מדד מקומי, מדד אמריקני ומדד עולמי רחב, ורואים ביפן רכיב אחד מתוך תמהיל גדול יותר.

סיכום

Nikkei 225 הוא אחד המדדים הוותיקים והמוכרים בעולם, אך עצם הוותק שלו הוא גם מקור החולשה המתודולוגית שלו. שיטת הממוצע מבוסס המחיר, שנולדה בשנות החמישים, אינה משקפת בהכרח את החברות הגדולות באמת בכלכלה היפנית, וזו בדיוק הסיבה להשקת Nikkei 400 בשנת 2013.

המספרים ממחישים את הפער: בין 30.12.2016 ל-12.10.2020 עלה Nikkei 225 בכ-23.3%, בעוד Nikkei 400 עלה בכ-8.6%. שני המדדים ירדו יחד במרץ 2020 והתאוששו יחד, אך העוצמות היו שונות.

למשקיע הישראלי, ההחלטה אינה מסתכמת בבחירת מדד. היא כוללת את אופן החשיפה, את גובה דמי הניהול, את סטיית העקיבה, את שאלת המטבע ואת אופן הדיווח למס. מי שמבין את חמשת הרכיבים האלה יודע בדיוק מה הוא קונה, וזה ההבדל בין השקעה מתוכננת לבין רכישה על בסיס כותרת בעיתון.

מקורות

כל נתון מספרי שהוצג במאמר נלקח מהמקורות המפורטים להלן. מומלץ לבדוק את הנתונים העדכניים ישירות באתרי הגופים הרשמיים לפני קבלת החלטה כלשהי.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים: https://market.tase.co.il/he/market_data/indices.

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.