פורסם: 19.11.2019 · עודכן: 16.10.2026 · 6 דקות קריאה
בקצרה
מניית גוגל נסחרת בפועל כמניה של חברת האם אלפבית (Alphabet), בבורסת Nasdaq בניו יורק. יש שני סוגי מניות: GOOGL עם זכות הצבעה ו-GOOG בלי זכות הצבעה, ושתיהן מקנות חלק זהה ברווחי החברה. רוב ההכנסות מגיעות מפרסום ממומן במנוע החיפוש, ולכן המחיר רגיש לשוק הפרסום ולרגולציה. אפשר לקנות את המניה מישראל דרך בנק או בית השקעות, ורווח הון ממכירתה חייב במס בישראל. מניה בודדת מסוכנת יותר מקרן מפוזרת, ולכן מקובל להחזיק בה רק חלק קטן מהחיסכון.
אתם משתמשים בגוגל עשרות פעמים ביום. אתם מחפשים בו מתכון, בודקים בו מסלול נסיעה, צופים בסרטון ביוטיוב ושולחים מייל בג'ימייל. טבעי לשאול: אם החברה הזו נמצאת בכל רגע בחיים שלי, אולי כדאי להיות גם שותפים ברווחים שלה?
השאלה הזו מובילה הרבה ישראלים לבדוק את מניית גוגל. המדריך הזה מסביר מה בדיוק קונים, איך החברה מרוויחה, מה הנתונים ההיסטוריים מלמדים, ואיך לחשוב על ההחלטה בלי להתאהב במותג.
למה אנשים רוצים להחזיק מניה של חברה כמו גוגל?
הרצון להיות שותפים לרעיון או למוצר שמכירים היטב הוא בדרך כלל מה שמניע קנייה של מניה. מניה היא נייר ערך שמגלם בעלות על חלק קטן מהחברה. מי שקונה מניה של גוגל הופך לשותף קטן באחד העסקים הגדולים והמרתקים בעולם.
גוגל נסחרת בבורסה מאז שנת 2004. לפי הנתונים שהופיעו בגרסה המקורית של הסקירה, מחיר המניה גדל פי 17 מאז ההנפקה. באותה תקופה מנוע החיפוש של גוגל החזיק ביותר מ-95% מנפח החיפושים, ונחשב כמעט נטול מתחרים.
הנתונים האלה מסבירים את המשיכה. אבל חשוב לזכור שהם מתארים את העבר. מחיר של מניה משקף את מה שהשוק מצפה שיקרה בעתיד, לא את מה שכבר קרה.
החברה שנסחרת בבורסה היא אלפבית, חברת האם של גוגל, ולא גוגל עצמה. מי שקונה "מניית גוגל" קונה למעשה מניה של אלפבית. הסימול שלה בבורסת Nasdaq הוא GOOGL או GOOG, לפי סוג המניה.
מפרויקט באוניברסיטה לחברת ענק
גוגל התחילה כפרויקט ניסיוני באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, בסוף שנות התשעים. עם השנים היא צמחה לממדי ענק. מנוע החיפוש המשיך להשתפר ולהתאים את התוצאות לגולשים בכל העולם.
לצד החיפוש פותחו שירותים נוספים שהפכו לחלק מהשגרה:
ג'ימייל - שנחשבה למערכת הדואר האלקטרוני הגדולה בעולם, נכון לשנת 2019.
יוטיוב - אתר הווידאו הגדול והמוביל בעולם.
גוגל דרייב - שירות לאחסון קבצים בענן.
השירותים האלה דחקו ענפים מסורתיים, ויצרו כוח תקשורתי עצום. הם תרמו לא מעט למהפכת האינטרנט כפי שהיא מוכרת היום.
למה נוצרה חברת אם בשנת 2015?
בשנת 2015 עברה גוגל שינוי מבני, ואלפבית הפכה לחברה המרכזית שמתחתיה פועלים תחומים שונים. בין התחומים: טכנולוגיה, מחקר, מדעי החיים ועוד. מייסד גוגל עמד בראש אלפבית, ולגוגל עצמה מונה מנכ"ל נפרד מתוך החברה.
המטרה הייתה לתת לאלפבית גמישות. כך החברה לא תתמקד רק באינטרנט, ותוכל להקים חברות בת רבות תחת שליטתה.
הייתה גם סיבה נוספת אפשרית. הביקורת על גוגל טענה לריכוזיות יתר בענף האינטרנט. ייתכן שזה אחד הגורמים להחלטה על השינוי המבני.
איך גוגל מרוויחה כסף?
המודל העסקי של גוגל נשען בעיקר על חיפושים ממומנים ברשת. בעלי עסקים, אתרים ומוצרים שרוצים להופיע בראש תוצאות החיפוש משלמים על כך. זה מה שמממן את השירותים שאתם מקבלים ללא עלות.
העיקרון פשוט. ככל שמילת חיפוש מבוקשת יותר, כך המחיר להופיע ראשונים בתוצאות שלה גבוה יותר. מילה כמו "עורך דין גירושין" או "ביטוח רכב" עולה הרבה יותר ממילה שאיש כמעט לא מחפש.
מה זה אומר בשבילכם כמשקיעים? שני דברים:
כשהכלכלה חזקה, עסקים מפרסמים יותר, והכנסות גוגל נוטות לעלות.
לכן מי שמחזיק את המניה צריך לעקוב גם אחרי שוק הפרסום, לא רק אחרי מספר המשתמשים.
שני סוגי מניות: מה ההבדל ביניהם?
מניית גוגל פוצלה לשני סוגים: מניה עם זכות הצבעה ומניה בלי זכות הצבעה. ההבדל נוגע להשפעה על החלטות החברה, ולא לחלק ברווחים. שתי המניות מקנות זכות זהה בהון.
כך זה נראה:
GOOGL - מניה עם זכות הצבעה. מחזיק בה יכול להצביע באסיפות ולהשפיע על החלטות בחברה.
GOOG - מניה בלי זכות הצבעה. מחזיק בה שותף ברווחים ובהון, אבל לא משתתף בהצבעות.
למשקיע פרטי עם עשרות או מאות מניות, ההצבעה כמעט לא משנה דבר. לכן רוב המשקיעים הקטנים בוחרים לפי המחיר באותו רגע, וההפרש בין השתיים בדרך כלל קטן. מבנה כזה של שני סוגי מניות נפוץ בחברות טכנולוגיה, ושווה להכיר אותו לעומק גם במקרים אחרים, כמו מניית טסלה והדרך להשקיע בה מישראל.
לפי הנתונים בסקירה המקורית, רוב האנליסטים תמכו באותה תקופה בקנייה של שני הסוגים. הנימוק היה צמיחה חזויה גבוהה ברווחים. עם זאת, מכפיל הרווח העתידי של גוגל עמד אז על יותר מ-20, לעומת יותר מ-30 אצל פייסבוק. באותה תקופה שווי כל אחת משתי המניות נע סביב 1,000 דולר.
מה זה מכפיל רווח, בשפה פשוטה?
מכפיל רווח אומר כמה שנים של רווח שנתי אתם משלמים על המניה. אם מכפיל הרווח הוא 20, אתם משלמים פי 20 מהרווח השנתי של החברה למניה. מכפיל עתידי משתמש ברווח הצפוי, לא ברווח שכבר הושג.
דוגמה מהחיים: מכולת שמרוויחה 100,000 שקל בשנה ונמכרת ב-2 מיליון שקל. הקונה משלם פי 20 מהרווח השנתי. אם מכולת אחרת עם אותו רווח נמכרת ב-3 מיליון, היא "יקרה" יותר, ואז הקונה מצפה שהיא תצמח מהר יותר.
מה ההיסטוריה מלמדת על העמידות של המניה?
אחד הנימוקים הבולטים בעד מניית גוגל הוא העמידות שלה גם מול חדשות רעות. החברה ספגה קנסות ושינויים בשוק, ועדיין הציגה רווחים חזקים. הדוגמה של קיץ 2017 ממחישה זאת היטב.
באותה תקופה הוטל על גוגל קנס של 2.7 מיליארד דולר בגין הפרת חוקי ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי. למרות זאת, אלפבית רשמה ברבעון השני של אותה שנה רווח של 3.52 מיליארד דולר. הרווח היה גבוה בכ-10% מתחזיות האנליסטים.
דוגמה נוספת: מחירי הפרסומות של גוגל צנחו ב-23% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל, כמות ההקלקות זינקה ב-52%. כלומר, כל הקלקה הייתה זולה יותר, אבל היו הרבה יותר מהן.
נתון
ערך
מה הוא מלמד
קנס מהאיחוד האירופי (2017)
2.7 מיליארד דולר
סיכון רגולטורי אמיתי
רווח אלפבית ברבעון השני של 2017
3.52 מיליארד דולר
רווחיות גבוהה גם אחרי קנס
פער מעל תחזיות האנליסטים
כ-10%
הפתעה חיובית לשוק
שינוי במחיר פרסומת לעומת אשתקד
ירידה של 23%
לחץ על מחיר ליחידה
שינוי בכמות ההקלקות
עלייה של 52%
כמות שמפצה על מחיר
מקור: נתוני הרבעון כפי שפורסמו בדוחות החברה ובסקירה המקורית.
מה קובע את מחיר המניה ביום-יום?
מחיר המניה נקבע לפי היצע וביקוש: כמה אנשים מוכנים לקנות וכמה מוכנים למכור. אין נוסחה אחת שקובעת כמה "צריכה" לעלות מניית גוגל. לכן קנייה של מניה אינה פעולה של "נכון" או "לא נכון".
הנה הגורמים העיקריים שמזיזים את המחיר:
מצב הכלכלה העולמית והאמריקאית.
תוצאות החברה עצמה: הכנסות, רווחים והוצאות.
חידושים בענף, כמו מתחרים חדשים או טכנולוגיה חדשה.
תחזיות של אנליסטים לגבי הרבעונים הבאים.
שמועות ואירועים פנימיים בחברה.
אינטרסים של בעלי מניות גדולים.
כל משקיע מגיע עם גישה שונה ועם טווח מחירים אחר שנראה לו הוגן. השונות הזו היא בדיוק מה שיוצר תנועה במחיר. מי שקונה חושב שהמחיר יעלה, ומי שמוכר חושב שהגיע הזמן לממש.
גוגל היא גם חלק ממדדים אמריקאיים מרכזיים. לכן תנודות כלליות בשוק האמריקאי, כמו אלה שרואים במדד הדאו ג'ונס, משפיעות גם עליה, גם כשאין חדשות על החברה עצמה.
אילו זכויות מקבל מי שמחזיק מניה?
מחזיק מניה מקבל זכויות כלכליות ומשפטיות בחברה, לפי סוג המניה ותקנון החברה. חברה שמונפקת בבורסה מאפשרת לציבור לסחור במניותיה, ובזכות זה היא יכולה להמשיך לגייס כסף.
הזכויות העיקריות של בעל מניה:
זכות לדיבידנד, כלומר חלק מהרווחים, אם החברה מחליטה לחלק.
השתתפות באסיפות הכלליות של החברה.
חלק בנכסים אם החברה מתפרקת, אחרי תשלום לנושים.
זכויות נוספות לפי התקנון שהחברה קבעה.
שימו לב: במשך שנים ארוכות אלפבית לא חילקה דיבידנד, והעדיפה להשקיע את הרווחים בצמיחה. מדיניות כזו יכולה להשתנות, ולכן כדאי לבדוק בדוחות העדכניים אם וכמה החברה מחלקת.
איך מחליטים אם מניית גוגל מתאימה לכם?
ההחלטה מתחילה בכם, לא במניה: כמה זמן תחזיקו, כמה כסף אתם מוכנים לסכן, ומה המטרה. אותה מניה יכולה להתאים למשפחה אחת ולהיות טעות למשפחה אחרת. לכן כדאי לעבור על כמה שאלות לפני הקנייה.
מה טווח ההשקעה שלכם?
מניה של חברה גדולה כמו גוגל מתאימה יותר להחזקה לטווח ארוך מאשר למסחר יומי. לפני הקנייה כדאי לשאול: האם אתם מתכננים לסחור בה כל יום או כל שבוע? מה התנודה היומית הרגילה שלה?
מסחר יומי דורש זמן, ידע ועצבים. כל קנייה ומכירה גם עולה בעמלות. לעומת זאת, החזקה לשנים מאפשרת לחברה לצמוח ולתנודות הקצרות להתמתן. השקעה לטווח ארוך הגיונית בעיקר כשיש לכם סכום שתוכלו לא לגעת בו שנים.
כמה מהחיסכון לשים במניה אחת?
ככל שחלק גדול יותר מהחיסכון מרוכז במניה אחת, כך כל ירידה שלה פוגעת בכם חזק יותר. זה נכון גם לחברה ענקית ויציבה. הדוגמה הבאה ממחישה את ההבדל בשקלים.
דוגמה מהחיים: זוג בשנות השלושים, עם שני ילדים קטנים. ההכנסה המשותפת היא 21,000 שקל בחודש, והמשכנתא 5,200 שקל. במשך שנים הם צברו 60,000 שקל בתיק השקעות עצמאי. הם מתלבטים בין שתי דרכים: לשים את כל הסכום במניית גוגל, או לשים בה רק 10% ואת השאר בקרן מפוזרת.
תרחיש
כל 60,000 השקלים בגוגל
6,000 שקל בגוגל (10%)
הסכום שמושקע במניה
60,000 שקל
6,000 שקל
המניה יורדת ב-30%
הפסד של 18,000 שקל
הפסד של 1,800 שקל
המניה עולה ב-30%
רווח של 18,000 שקל
רווח של 1,800 שקל
ההפסד במונחי משכנתא
כ-3.5 חודשי משכנתא
כ-10 ימי משכנתא
מה זה אומר בפועל: באפשרות הראשונה, שנה רעה למניה מוחקת לזוג כמעט רבעון שלם של תשלומי משכנתא. באפשרות השנייה, אותה שנה רעה מורגשת, אבל לא משנה את התוכניות של המשפחה.
מה בודקים לפני הקנייה?
לפני שקונים, כדאי לקחת זמן ולבדוק את מצב החברה היום, לא רק את הסיפור שלה. בדיקה כזו לא דורשת תואר בכלכלה. מספיק לענות על כמה שאלות בסיסיות.
האם אלפבית ממשיכה לצמוח בתחומים שבהם היא פועלת?
מה ההכנסות הצפויות לה ברבעונים הקרובים?
האם הביקוש למוצרים שלה, ובעיקר לפרסום, עולה או יורד?
מה האנליסטים חוזים, ועד כמה התחזיות שלהם התממשו בעבר?
איך הנתונים שלה נראים לעומת חברות טכנולוגיה מקבילות?
דוחות החברה מתפרסמים כל רבעון. שווה להמשיך לעקוב אחריהם גם אחרי הקנייה, ולא רק לפניה. מותר גם לפנות ישירות למחלקת קשרי המשקיעים של החברה, ולשאול שאלות על נתונים שפורסמו.
האם המחיר הגיוני ביחס לשווי החברה?
מחיר המניה צריך לעמוד ביחס סביר לערך של החברה, אחרת השוק עלול לתקן אותו בחדות. כשמניה נקנית במחיר גבוה מדי, יום אחד השוק "מכייל" את המחיר מחדש. אז מגיעה ירידה חדה, וההפסד צורב בכיס.
דוגמה מהחיים: הורים שחוסכים לחתונה של הבת שלהם, בעוד שש שנים. יש להם 30,000 שקל, והם קונים מניה אחרי תקופה של עליות חזקות. המניה יורדת ב-20%.
שלב
שווי ההשקעה
קנייה
30,000 שקל
אחרי ירידה של 20%
24,000 שקל
אחרי עלייה של 20% מהנקודה הנמוכה
28,800 שקל
העלייה הנדרשת כדי לחזור ל-30,000
25%
ירידה של 20% דורשת עלייה של 25% רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה.
לכן לחתונה בעוד שש שנים, ההורים צריכים לשאול שאלה פשוטה. אם המניה תרד דווקא בשנה החמישית, האם יהיה להם זמן לחכות להתאוששות?
איך קונים מניית גוגל מישראל ומה זה עולה?
אפשר לקנות את מניית גוגל מישראל דרך חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות שמאפשר מסחר בבורסות בחו"ל. הקנייה מתבצעת בדולרים, בבורסת Nasdaq. לכן יש כמה עלויות וגורמים שלא קיימים בקנייה של מניה ישראלית.
אילו עלויות יש בקנייה בחו"ל?
מי שקונה מניה אמריקאית משלם בדרך כלל כמה סוגי עמלות, ולא רק עמלת קנייה. חשוב לבקש מהגוף שמחזיק את החשבון את המחירון המלא לפני הפעולה הראשונה.
עמלת קנייה ומכירה - לכל פעולה, לעיתים עם מינימום קבוע.
דמי משמרת - תשלום תקופתי על החזקת ניירות הערך בחשבון.
עמלת המרת מטבע - כשממירים שקלים לדולרים ובחזרה.
עמלה מינימלית קבועה פוגעת בעיקר בסכומים קטנים. מי שקונה ב-1,000 שקל ומשלם עמלה מינימלית מרגיש אותה הרבה יותר ממי שקונה ב-20,000 שקל.
איך שער הדולר משפיע על הרווח שלכם?
מכיוון שהמניה נסחרת בדולרים, הרווח שלכם בשקלים תלוי גם בשער הדולר. המניה יכולה לעלות, ועדיין הרווח בשקלים יהיה קטן יותר, אם הדולר נחלש מול השקל.
דוגמה מהחיים: אדם בן 52 שמתכנן פרישה בעוד כעשור. הוא משקיע 20,000 שקל במניית גוגל. במהלך השנה המניה עולה ב-10% בדולרים. נראה מה קורה לשווי בשקלים לפי שלושה מצבים של הדולר.
מצב הדולר מול השקל
שווי ההשקעה בשקלים
רווח בשקלים
הדולר יציב
22,000 שקל
2,000 שקל (10%)
הדולר נחלש ב-5%
20,900 שקל
900 שקל (4.5%)
הדולר מתחזק ב-5%
23,100 שקל
3,100 שקל (15.5%)
אותה עלייה של המניה יכולה להניב לו 900 שקל או 3,100 שקל, רק בגלל שער הדולר.
מה עם מס?
רווח ממכירת מניה בחו"ל חייב במס רווח הון בישראל, ודיבידנד מחברה זרה חייב במס גם הוא. כשהחשבון מתנהל אצל גוף ישראלי, הוא בדרך כלל מנכה את המס בעצמו. בחשבון בחו"ל, האחריות לדווח ולשלם עוברת אליכם.
על דיבידנד מחברה אמריקאית ייתכן ניכוי מס גם בארצות הברית. אמנת המס בין המדינות קובעת איך מקזזים אותו. את השיעורים העדכניים והכללים המדויקים כדאי לבדוק באתר רשות המסים.
מניה בודדת או קרן שמחזיקה בה?
אפשר להיות חשופים לגוגל גם בלי לקנות את המניה ישירות, דרך קרן שמחזיקה אותה יחד עם חברות רבות אחרות. כך מקבלים חלק מהצמיחה של גוגל, בלי להיות תלויים רק בה.
גוגל היא אחת המניות הגדולות במדדים האמריקאיים. לכן קרן שעוקבת אחרי מדד אמריקאי רחב מחזיקה בה ממילא. אפשר לקרוא על האפשרויות במדריך תעודות סל וקרנות סל, ועל קרנות שמשקיעות בחו"ל במאמר קרנות נאמנות זרות.
מי שמעדיף שמנהל מקצועי יבחר מתי להגדיל או להקטין חשיפה למניות טכנולוגיה יכול לבדוק גם קרנות נאמנות גמישות. כדאי לבדוק בכל קרן את דמי הניהול ואת המדיניות שלה.
אילו טעויות כדאי להכיר מראש?
רוב ההפסדים של משקיעים מתחילים לא נובעים מהמניה עצמה, אלא מהחלטות שהתקבלו בלחץ או מתוך התלהבות. הכרת הטעויות הנפוצות מראש חוסכת כסף ועצבים.
קנייה רק בגלל שמכירים את המוצר - בלי לבדוק את המחיר ואת הדוחות.
ריכוז של רוב החיסכון במניה אחת - גם אם החברה נראית בלתי מנוצחת.
מכירה בבהלה אחרי ירידה חדה - בדיוק כשהמחיר נמוך.
התעלמות מעמלות ומשער הדולר - שני דברים שאוכלים את הרווח בשקט.
הסתמכות על נתונים ישנים - כמו מחיר או נתח שוק משנים קודמות.
אלה השאלות ששואלים הכי הרבה מי שמתעניינים במניית גוגל. התשובות קצרות, ומפנות לנתונים שכדאי לבדוק בעצמכם.
האם קונים מניה של גוגל או של אלפבית?
קונים מניה של אלפבית, חברת האם של גוגל. מאז השינוי המבני בשנת 2015, גוגל היא חברה בת של אלפבית. המניות נסחרות בבורסת Nasdaq בסימולים GOOGL ו-GOOG.
מה ההבדל בין GOOGL ל-GOOG?
GOOGL כוללת זכות הצבעה, ו-GOOG אינה כוללת זכות הצבעה. שתיהן מקנות חלק זהה ברווחים ובהון של החברה. למשקיע פרטי קטן ההבדל כמעט לא מורגש.
האם אלפבית מחלקת דיבידנד?
במשך שנים רבות אלפבית לא חילקה דיבידנד והעדיפה להשקיע ברווחים בצמיחה. מדיניות דיבידנד יכולה להשתנות. כדאי לבדוק בדוחות העדכניים של החברה מה המצב היום.
כמה כסף צריך כדי להתחיל?
אין סכום מינימום רשמי, אבל עמלות מינימליות יכולות להפוך השקעה קטנה ללא משתלמת. לפני הקנייה בדקו מה העמלה המינימלית לפעולה, וחשבו איזה אחוז היא מהסכום שאתם משקיעים.
האם המניה בטוחה כי החברה ענקית?
גודל החברה מקטין חלק מהסיכונים, אבל לא מבטל אותם. קנס של 2.7 מיליארד דולר בשנת 2017 הזכיר שרגולציה יכולה לפגוע. גם שינוי בשוק הפרסום או מתחרה חדש יכולים להוריד את המחיר.
האם אפשר להיות חשופים לגוגל בלי לקנות את המניה?
כן, דרך קרן סל או קרן נאמנות שמחזיקות מדד אמריקאי רחב. גוגל נכללת במדדים אמריקאיים מרכזיים. כך מקבלים חשיפה אליה יחד עם פיזור על חברות רבות.
איך שער הדולר משפיע על הרווח?
כשהדולר נחלש מול השקל, הרווח בשקלים קטן, וכשהוא מתחזק, הרווח גדל. בדוגמה שלמעלה, עלייה של 10% במניה הניבה בין 4.5% ל-15.5% בשקלים. הכול לפי תנועת הדולר באותה שנה.
סיכום
מניית גוגל מאפשרת להיות שותפים קטנים בעסק שאתם פוגשים כל יום, אבל היא עדיין מניה אחת עם סיכונים משלה. מאחוריה עומדת אלפבית, חברה עם מודל רווחי של פרסום ממומן ועם היסטוריה של עמידות. מולה עומדים רגולציה, תלות בשוק הפרסום ושער דולר שמשפיע על כל שקל.
ההחלטה הנכונה מתחילה בשאלות עליכם: לכמה זמן הכסף פנוי, כמה ירידה תוכלו לשאת, ואיזה חלק מהחיסכון מתאים למניה אחת. אחר כך בודקים את הדוחות, את המחיר ביחס לשווי, את העמלות ואת המס. מי שמעדיף פיזור יכול לקבל חשיפה לגוגל גם דרך קרן שמחזיקה מדד רחב.
כך המשיכה למוצר שאתם מכירים הופכת להחלטה מושכלת, ולא להימור על מותג.
מקורות
הנתונים על מס, פיקוח ועמלות מבוססים על אתרים של גופים רשמיים. הנתונים ההיסטוריים על החברה נלקחו מהסקירה המקורית ומדוחות החברה שפורסמו באותה תקופה.