אחרי תקופה ארוכה של עליות, החלק של המניות בתיק גדל מעבר לתוכנית המקורית גם אם לא עשיתם כלום, ולכן הבדיקה הראשונה היא איך התיק מחולק היום לעומת היעד שקבעתם. מדד תל אביב 35 משוקלל לפי שווי החזקות הציבור, כך שכאשר מניות גדולות עולות, הן תופסות חלק גדול יותר מהמדד ומכל קרן שעוקבת אחריו. רווח הון ריאלי ממכירת מניות חייב במס של 25% ליחיד, ו-30% לבעל מניות מהותי. הפסדי הון אפשר לקזז מול רווחי הון, וזה משנה את עלות האיזון מחדש. בגלל החשבון של אחוזים, ירידה של 20% דורשת עלייה של 25% כדי לחזור לנקודת המוצא.
אתם פותחים את אפליקציית ההשקעות, ומספר ירוק מחייך אליכם. אולי זה החיסכון לדירה, אולי הכסף שנשאר מהמענק, אולי תיק שבניתם לאט לאורך שנים. אחרי שנתיים שבהן הבורסה בתל אביב עשתה עבודה טובה, קל להרגיש שהכול מסודר. אבל דווקא ברגעים האלה כדאי לעצור לשנייה ולשאול שאלה פשוטה: האם התיק שלכם עדיין נראה כמו התיק שתכננתם?
אנחנו במערכת שמים לב שרוב השאלות על השקעות מגיעות בשני רגעים: כשהשוק יורד חזק, וכשהשוק עלה מספיק זמן כדי שאנשים יתחילו לחשוש. הרגע השני הוא דווקא הזמן הנוח לבדיקה, כי אפשר לחשוב בשקט ובלי לחץ של הפסד. הנה מה שכדאי לבדוק, צעד אחרי צעד, בלי ניחושים ובלי תחזיות.
למה דווקא אחרי עליות כדאי לעצור ולבדוק?
כשהשוק עולה, משהו קורה לתיק שלכם בלי שנגעתם בו. נניח שבניתם תיק שבו חצי מהכסף במניות וחצי בנכסים סולידיים יותר, כמו אגרות חוב או קרן כספית. אם המניות עלו הרבה והחלק הסולידי כמעט לא זז, היום כבר יותר מחצי התיק נמצא במניות. בשפה מקצועית קוראים לזה "סחיפה" של התיק: החלוקה המקורית זזה מעצמה.
למה זה חשוב? כי החלוקה בין מניות לנכסים אחרים היא בעצם ההחלטה כמה סיכון אתם מוכנים לקחת. אחרי שנתיים של עליות, ייתכן שאתם לוקחים היום יותר סיכון ממה שהחלטתם לקחת, בלי שבחרתם בזה. זה לא אומר שמשהו רע עומד לקרות. זה רק אומר שאם תבוא ירידה, היא תכאב יותר ממה שתכננתם.
יש גם צד רגשי. אחרי תקופה טובה, אנשים נוטים להרגיש שהעליות הן המצב הטבעי, ולפעמים מוסיפים עוד כסף בדיוק בנקודה שבה התיק כבר נוטה לכיוון המניות. בדיקה מסודרת עוזרת להפריד בין התחושה לבין המספרים.
מדדי הבורסה בתל אביב בנויים בשכבות. מדד תל אביב 35 כולל את 35 המניות הגדולות, מדד תל אביב 90 כולל את 90 המניות הבאות אחריהן, ושניהם יחד מרכיבים את מדד תל אביב 125. במדדים האלה כל מניה מקבלת משקל לפי שווי ההחזקות של הציבור בה. במילים פשוטות: חברה גדולה יותר תופסת חלק גדול יותר מהמדד.
המשמעות המעשית היא שכאשר כמה חברות גדולות עולות חזק, המשקל שלהן במדד גדל, וכל מי שמחזיק קרן שעוקבת אחרי המדד מחזיק יותר מהן. מי שמחזיק קרן על מדד תל אביב 35 חשוף בפועל במידה רבה לקבוצה קטנה של חברות גדולות, ובמיוחד לבנקים, שתופסים חלק מרכזי במדד. זו לא בעיה בפני עצמה, אבל חשוב לדעת את זה. אפשר לקרוא בהרחבה על מה נכלל במדד תל אביב 35 ואיך הוא מחושב.
הטבלה הבאה מסכמת את המדדים המרכזיים שמשקיעים ישראלים נתקלים בהם:
מדד
מספר רכיבים
מה הוא כולל
תל אביב 35
35 מניות
35 המניות בעלות שווי החזקות הציבור הגבוה ביותר
תל אביב 90
90 מניות
90 המניות שבאות אחרי מניות תל אביב 35
תל אביב 125
125 מניות
איחוד של תל אביב 35 ותל אביב 90
תל בונד 60
60 סדרות
אגרות חוב של חברות, צמודות למדד
מקור: הבורסה לניירות ערך בתל אביב, עמוד נתוני מדדים (הקישור בסעיף המקורות),
אם התיק שלכם בנוי ממניות בודדות ולא מקרן על מדד, הבדיקה צריכה להיות עוד יותר קפדנית. רשמו כל מניה ואת החלק שלה מהתיק. לא נדיר לגלות שמניה אחת, שהתחילה כהשקעה קטנה, הפכה אחרי שנתיים של עליות לחלק משמעותי מכל החיסכון.
האם המחירים עדיין הגיוניים, או שרק התרגלנו אליהם?
מחיר של מניה לבדו לא אומר כלום. מניה במחיר גבוה יכולה להיות זולה, ומניה במחיר נמוך יכולה להיות יקרה. מה שקובע הוא היחס בין המחיר לבין מה שהחברה מרוויחה. לכן משתמשים במדד שנקרא "מכפיל רווח": מחלקים את שווי החברה ברווח השנתי שלה. אם חברה שווה 100 מיליון שקל ומרוויחה 10 מיליון בשנה, המכפיל שלה הוא 10. זה כאילו אתם משלמים על החברה את הרווח של עשר שנים קדימה.
אחרי עליות, המכפילים בדרך כלל עולים, כי המחיר עלה מהר יותר מהרווחים. לפעמים זה מוצדק, כי הרווחים צפויים לגדול. ולפעמים פשוט המחיר רץ קדימה. השאלה החשובה היא לא אם המניה עלתה, אלא אם הרווחים של החברה עלו יחד איתה.
איפה מוצאים את המספרים?
כל חברה שנסחרת בבורסה בתל אביב מחויבת לפרסם דוחות כספיים, והם זמינים לציבור במערכת מאיה, מערכת הדיווחים של הבורסה. שם אפשר לראות את הרווח הנקי, את ההכנסות ואת הדיבידנדים לאורך השנים. לא צריך להיות רואה חשבון כדי להשוות בין שתי שנים ולשאול: האם הרווח גדל? בכמה?
הגישה שבודקת קודם את הערך האמיתי של העסק ורק אחר כך את המחיר היא הבסיס של מה שנקרא השקעות ערך. מי שרוצה להבין איך חושבים בשיטה הזו, יכול לקרוא על השקעות ערך והלקחים מהמשקיע המפורסם ביותר.
שלוש שאלות לכל מניה בתיק
האם הרווח של החברה בשנתיים האחרונות גדל, נשאר במקום או ירד?
האם חלק מהעלייה נבע מאירוע חד פעמי, כמו מכירת נכס או רווח מיוחד?
האם החברה מחלקת דיבידנד, והאם הוא מגיע מרווחים אמיתיים או מהלוואות?
כמה מהעתיד הכלכלי שלכם תלוי בישראל?
יש תופעה מוכרת אצל משקיעים בכל העולם: אנשים נוטים להשקיע יותר מדי בשוק של המדינה שבה הם גרים. זה מרגיש מוכר ובטוח. אבל תחשבו על זה רגע: המשכורת שלכם בישראל, הדירה שלכם בישראל, הפנסיה שלכם כנראה מחזיקה חלק לא קטן בנכסים ישראליים. אם גם תיק המניות כולו בתל אביב, כל הביצים נמצאות פחות או יותר באותו סל.
שנתיים טובות בבורסה המקומית יכולות להגדיל את המשקל של ישראל בתיק בלי שהחלטתם על זה, בדיוק כמו שהן מגדילות את משקל המניות. ההחלטה כמה להחזיק בארץ וכמה בחו"ל היא החלטה אישית, אבל כדאי שתהיה החלטה ולא תוצאה של מקרה.
הפעולה שמחזירה את התיק לחלוקה המקורית נקראת "איזון מחדש". הרעיון פשוט: מוכרים קצת ממה שעלה, וקונים קצת ממה שנשאר מאחור, עד שהחלוקה חוזרת ליעד. היופי בשיטה הזו הוא שאין בה ניחוש. אתם לא מנסים לדעת אם השוק ימשיך לעלות. אתם רק חוזרים לרמת הסיכון שבחרתם.
הנה דוגמה מספרית להמחשה. נניח שהתחלתם עם תיק של 100,000 שקל, 50% במניות ו-50% בנכסים סולידיים. בשנתיים המניות עלו ב-60% והחלק הסולידי עלה ב-6%:
רכיב בתיק
סכום בהתחלה (ש"ח)
משקל בהתחלה
סכום אחרי שנתיים (ש"ח)
משקל אחרי שנתיים
מניות
50,000
50%
80,000
60%
נכסים סולידיים
50,000
50%
53,000
40%
סך הכול
100,000
100%
133,000
100%
מקור: חישוב של המערכת להמחשה בלבד, לפי שיעורי שינוי היפותטיים. אין זו תחזית ואין זה תיאור של ביצועי מדד מסוים.
כדי לחזור ל-50% מניות, צריך שבתיק של 133,000 שקל יהיו 66,500 שקל במניות. כלומר, להעביר 13,500 שקל מהמניות לחלק הסולידי. האיזון מחדש לא מקטין את הרווח שכבר נצבר, הוא רק מקטין את הסכום שחשוף לירידה הבאה.
למה ירידות כואבות יותר ממה שנדמה
יש חשבון פשוט שהרבה אנשים לא מכירים: אחוז ירידה ואחוז עלייה אינם סימטריים. אם תיק של 100 שקל ירד ב-50%, נשארו 50 שקל, וכדי לחזור ל-100 צריך עלייה של 100%. הטבלה הבאה מראה את זה:
ירידה בתיק
שווי שנשאר מתוך 100 ש"ח
העלייה הנדרשת כדי לחזור ל-100 ש"ח
10%
90
11.1%
20%
80
25%
30%
70
42.9%
50%
50
100%
מקור: חישוב אריתמטי של המערכת,
זו הסיבה שחשוב לדעת מראש כמה מהכסף נמצא במקום שיכול לרדת חזק. ככל שהחלק הזה גדל, כך גדל גם המאמץ שיידרש כדי להתאושש.
מתי מאזנים?
יש שתי גישות נפוצות. הראשונה לפי זמן: בודקים פעם בשנה, באותו תאריך, ומאזנים. השנייה לפי סטייה: מאזנים רק כשהמשקל של רכיב כלשהו זז מהיעד מעבר לגבול שקבעתם מראש. שתי הגישות לגיטימיות. מה שחשוב הוא לבחור כלל אחד ולהיצמד אליו, כדי שההחלטה לא תתקבל לפי מצב הרוח של אותו שבוע.
מה המס עושה לרווח שנצבר?
רווח על הנייר הוא עדיין לא כסף בכיס. ברגע שמוכרים, נוצר רווח הון, ועליו משלמים מס. לפי רשות המסים, יחיד משלם מס בשיעור 25% על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך, ובעל מניות מהותי בחברה משלם 30%. "ריאלי" פירושו שהרווח מחושב אחרי ניכוי עליית המדד, כלומר החלק שנבע רק מהאינפלציה לא חייב במס. גם על דיבידנד שיחיד מקבל חל מס בשיעור 25%, ו-30% לבעל מניות מהותי.
בואו נחזור לדוגמה מהסעיף הקודם. אם כדי לאזן מכרתם מניות בסכום של 13,500 שקל, ונניח שמתוך הסכום הזה הרווח הריאלי הוא 5,000 שקל, המס יהיה 25% מ-5,000, כלומר 1,250 שקל. לא מדובר בקנס, אלא בחלק מהמחיר של ניהול סיכון. הפסדי הון ממכירת ניירות ערך אחרים אפשר לקזז מול רווחי ההון, וכך להקטין את המס שמשלמים על האיזון.
כמה דברים שכדאי לדעת על קיזוז
אם יש לכם בתיק נייר ערך שנמצא בהפסד, מכירה שלו באותה שנה שבה אתם מממשים רווח יכולה לקזז חלק מהרווח.
הפסד הון שלא קוזז בשנה שבה נוצר אפשר להעביר לשנים הבאות, לפי כללי פקודת מס הכנסה.
אצל מי שמחזיק ניירות ערך ביותר מבית השקעות אחד, הקיזוז לא תמיד נעשה אוטומטית, ולפעמים צריך להגיש דוח שנתי כדי לקבל אותו.
מי שההכנסה החייבת הכוללת שלו גבוהה במיוחד צריך לזכור גם את מס היסף, מס נוסף בשיעור 3% על החלק של ההכנסה שעובר תקרה שנתית. התקרה מתעדכנת, ואת הנתון המעודכן כדאי לבדוק באתר רשות המסים.
מה באמת יושב בתוך הקרנות שאתם מחזיקים?
רוב המשקיעים הפרטיים לא מחזיקים מניות בודדות, אלא קרנות: קרנות נאמנות, קרנות סל או קרנות מחקות. אחרי תקופה של עליות, זו הזדמנות טובה לבדוק שהן עושות מה שאתם חושבים שהן עושות. קרן שנקראת "מניות ישראל" יכולה לעקוב אחרי תל אביב 35, אחרי תל אביב 125 או לנהל תיק לפי שיקול דעת של מנהל. ההבדל בין שלוש האפשרויות האלה יכול להיות גדול.
דמי הניהול: כמה אחוזים מהכסף יורדים כל שנה. גם הבדל קטן מצטבר לסכום משמעותי לאורך שנים.
סטייה מהמדד: האם הקרן באמת השיגה תשואה דומה למדד שלה, או שפיגרה אחריו.
חפיפה: האם שתי קרנות שאתם מחזיקים בעצם מחזיקות את אותן מניות.
שתי קרנות עם שמות שונים יכולות להחזיק כמעט אותן מניות, ואז הפיזור שאתם חושבים שיש לכם הוא פיזור על הנייר בלבד. זה קורה במיוחד כשמחזיקים גם קרן על תל אביב 35 וגם קרן על תל אביב 125, כי הראשון הוא חלק מהשני.
איך לא לתת לרגש לנהל את ההחלטה?
אחרי שנתיים של עליות, יש שני פיתויים הפוכים. הראשון הוא לחשוב שהמגמה תימשך לנצח ולהגדיל את ההשקעה בדיוק כשהמחירים גבוהים. השני הוא להיבהל מכותרת אחת שמדברת על "בועה" ולמכור הכול. שניהם מבוססים על ניחוש של העתיד, ואף אחד לא יודע לנחש את העתיד באופן עקבי.
בשווקים יש גם כלים שמודדים את רמת החשש של המשקיעים. המפורסם שבהם הוא מדד שמודד את התנודתיות הצפויה בשוק האמריקאי, ואפשר לקרוא עליו במאמר מדד הפחד - מהו. כלים כאלה מעניינים, אבל הם לא מחליפים תוכנית.
ההחלטה הטובה ביותר אחרי תקופה של עליות היא בדרך כלל לא "לקנות" או "למכור", אלא לחזור לתוכנית שכתבתם כשהייתם רגועים. אם אין לכם תוכנית כזו, זה הזמן לכתוב אחת: מה המטרה של הכסף, מתי תצטרכו אותו, וכמה ירידה תוכלו לסבול בלי למכור בבהלה.
תרגיל קצר לפני כל החלטה
כתבו בשורה אחת למה אתם רוצים לבצע את הפעולה.
שאלו את עצמכם אם הסיבה היא שינוי בחיים שלכם (מטרה, זמן, הכנסה) או שינוי במצב הרוח של השוק.
אם זו הסיבה השנייה, חכו שבוע וקראו שוב את מה שכתבתם.
סיכום: התיק עלה, עכשיו בודקים
חזרנו למספר הירוק באפליקציה. הוא באמת סיבה לשמוח, אבל הוא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא איך נראה התיק מבפנים אחרי שנתיים שבהן השוק עשה את העבודה במקומכם: כמה ממנו במניות, כמה בישראל, כמה במניה אחת או בקבוצה קטנה של חברות, וכמה מס יחכה לכם ביום שתמכרו.
הבדיקה החשובה ביותר אחרי עליות היא לא כמה הרווחתם, אלא האם רמת הסיכון בתיק עדיין תואמת את מה שהחלטתם. אם היא תואמת, אפשר להמשיך כרגיל. אם היא זזה, איזון מחדש מסודר, עם תשומת לב לקיזוז הפסדים ולמס, מחזיר את התיק לתוכנית בלי לנחש מה יקרה מחר.
לסיכום, רשימת הבדיקה המלאה:
חלוקת התיק היום לעומת היעד המקורי.
משקל של מניות בודדות ושל ענפים בודדים, ובמיוחד בנקים.
האם הרווחים של החברות עלו יחד עם המחירים.
החלק של ישראל מכלל החיסכון, כולל פנסיה וקופות גמל.
עלות המס של איזון מחדש ואפשרויות לקיזוז הפסדים.
דמי ניהול, מדד ייחוס וחפיפה בין הקרנות.
כסף שיידרש בטווח קצר ועדיין חשוף למניות.
שאלות נפוצות
האם אחרי שנתיים של עליות צפויה בהכרח ירידה?
לא. אין שום כלל שקובע שאחרי עליות חייבת לבוא ירידה, ואין דרך אמינה לדעת מתי השוק ישנה כיוון. מה שכן אפשר לדעת הוא כמה מהכסף שלכם חשוף לירידה, ואת זה אפשר לשלוט בו.
האם כדאי למכור הכול ולחכות בצד?
מכירה של כל התיק היא בעצם ניחוש שהשוק ירד, והיא גם מחייבת תשלום מס על כל הרווח שנצבר. מי שמכר ומחכה צריך גם לנחש מתי לחזור. איזון מחדש חלקי, לפי תוכנית, הוא בדרך כלל דרך פחות דרמטית להקטין סיכון.
כמה פעמים בשנה כדאי לאזן את התיק?
אין מספר אחד נכון. משקיעים רבים בודקים פעם בשנה, ואחרים מאזנים רק כשהחלוקה סוטה מהיעד מעבר לגבול שקבעו מראש. איזון תכוף מדי עלול לייצר עמלות ומס מיותרים.
מה ההבדל בין רווח הון ריאלי לנומינלי?
רווח נומינלי הוא ההפרש הפשוט בין מחיר המכירה למחיר הקנייה. רווח ריאלי הוא אותו הפרש אחרי ניכוי החלק שנבע מעליית מדד המחירים לצרכן. המס בשיעור 25% ליחיד מוטל על הרווח הריאלי.
איפה אפשר לראות את הדוחות של החברות שבתיק?
כל הדיווחים של חברות שנסחרות בבורסה בתל אביב מתפרסמים במערכת מאיה של הבורסה, והגישה אליהם פתוחה לציבור ללא עלות.
האם קרן על מדד תל אביב 125 מפוזרת יותר מקרן על תל אביב 35?
היא כוללת יותר מניות, 125 לעומת 35, ולכן גם חברות קטנות ובינוניות. עם זאת, מכיוון שהמשקל נקבע לפי גודל, החברות הגדולות של תל אביב 35 עדיין תופסות חלק משמעותי גם בתוכה.
מקורות
הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדי הבורסה, הרכב מדדי תל אביב 35, תל אביב 90, תל אביב 125 ותל בונד 60: עמוד נתוני המדדים,
רשות המסים בישראל - שיעורי מס על רווח הון ודיבידנד, קיזוז הפסדים ומס יסף: אתר רשות המסים,
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - גמל נט, נתוני מסלולי השקעה בקופות גמל: גמל נט,
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - פנסיה נט, נתוני מסלולי השקעה בקרנות פנסיה: פנסיה נט,
